על הגרסאות השונות של "בית השואבה": שואבה, שאובה, שאובּה או חשובה.
בימי הבית השני במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות נהגו לחגוג את שמחת בית השואבה ולקיים את מצוות 'ניסוך המים' על המזבח, סמל לציפייה לגשם. בית השואבה הוא כינוי למקום המעיין – מעיין השילוח שממנו היו שואבים את המים.
אמנם ברוב הנוסחים המודפסים של המשנה כתוב בית השואבה, אבל ברוב כתבי היד, בסידור של ר' סעדיה גאון, אצל הרמב"ם וגם בשירת תימן כתוב בית השאובה ויש גם בית השאובּה בבי"ת דגושה. ועל כן חוקרים רבים סבורים שההגייה הנכונה היא בית השְאוּבָה – מְקום המים השאובים.
בתלמוד הבבלי יש גרסה נוספת: בית החשובה. על פי הגמרא מי שגורס חשובה אינו טועה, כי הוא מסתמך על דברי רב נחמן: "מצוה חשובה היא ובאה מששת ימי בראשית." מי שגורס שואבה נסמך על הפסוק "ושאבתם מים בששון" שבספר ישעיהו.
ביאליק מסביר את הקושי בחיבורו "משנה לעם": "גוף הפְּנים של המשנה בא בלא נקוד וגם בלא הגהה מספקת, כגון "בית השואבה" תחת "בית השאובה".
שואבה, שאובה או חשובה, העיקר שיש סיבה לשמחה ולפי המשנה לא שמחה סתם אלא "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו."
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה