על חילופי קו"ף וכ"ף במילים תכשיט וקישוט.
תכשיטים נועדו לקישוט, והקשר בין שתי המילים – תכשיט וקישוט – נראה לעין. אם כן, מדוע תכשיט בכ"ף ואילו קישוט בקו"ף, נשאלנו.
התכשיט בא אלינו מן הארמית – תכשיטא – והשתמשו בו בלשון חכמים במקום בעדי המקראי. את השורש כש"ט אי אפשר למצוא במילונים ומכאן אפשר ללמוד שלא זה השורש המקורי של המילה תכשיט. ובאמת במילון אבן שושן כתוב שכשט בכ"ף הוא קשט בקו"ף. ובמסכת כתובות שבתלמוד הירושלמי כתובה המילה בקו"ף – תקשיטין.
בעברית החדשה יוחדה המילה תקשיט לציון עיטור קטן בראש פרק או בסופו – וינייטה בלעז. התכשיט גזור אפוא מהשורש קש"ט. ואולם במקום אחד במדרש בראשית כתוב: "…הקב"ה מברך חתנים ומכשט כלות". מכשט ולא מקשט. על הקרבה בין התכשיט לַקישוט אפשר ללמוד גם מסמיכותן של שתי המילים זו לזו במדרשים. למשל: "והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים." ובספרי במדבר כתוב: ראתה ציפורה שאינה מתקשטת בתכשיטי נשים." נראה אפוא שקו"ף וכ"ף יש שהן מתחלפות וכך התכשיטים מקשטים.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה