על מקור הביטוי "הדריך את מנוחתו" והקשר שלו למעשה פילגש בגבעה.
"וישכב מנשה-חיים ויירדם", כותב עגנון בסיפורו "והיה העקוב למישור", "אפס מנוחתו לא נעמה עליו, חלומות וביעותי מוות הדריכוהו כל הלילה מנוחה". הצירוף הדריכוהו מנוחה מבוסס על פסוק ממעשה פילגש בגבעה, סיפור קשה שגרם למלחמת אחים בין בני ישראל לבני שבט בנימין. לאחר שניגפו בני ישראל פעמיים, מצאו תכסיס: "כיתרו את בנימין, הִרדיפוהו, מנוחה הִדריכוהו עד נוכח הגבעה ממזרח שמש." התכסיס הצליח, והביטוי הסתום 'מנוחה הדריכוהו' הפך בעברית של ימינו לניב: הדריכו את מנוחתו, על פי אחד הפירושים לפסוק: הדריכו את מנוחתו של שבט בנימין, הפריעו לו, הטרידו אותו.
כך באמת עולה מן התרגום הארמי, תרגום יונתן.
אבל לרוב המפרשים פירוש אחר: הכריחו את בני בנימין, הדריכו אותם בכוח, לברוח עד מקום מנוחתם, או עד מקום ששמו מנוחה.
מנוחה, שם מקום, אפשר לפרש גם בפסוק בירמיהו: "ושְרָיָה שר מנוחה".
היום 'הדריך את מנוחתו' פירושו הטריד אותו, לא נתן לו מנוחה.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה