גלו מה מקור הביטוי ומה הקשר שלו לשֵם עיר בתקופה המקרא.
"אני עוד אבוא אתך חשבון על ההתנהגות שלך אתמול". היום 'לבוא חשבון' פירושו להשיב מידה כנגד מידה, להתחשבן עם מישהו, או כפי שנהוג לומר בלשון הדיבור: 'לגמור חשבון' או 'לסגור חשבון'. הביטוי 'לבוא חשבון' "נולד" בלשון ימינו, והוא מבוסס על פסוק מספר במדבר. חשבון הייתה עיר הבירה של האמורים. הם כבשו אותה מידי המואבים ובשיר הניצחון נאמר: "על כן יאמרו המושלים: בואו חשבון, תיבנה ותיכון עיר סיחון". בואו חשבון – בואו לעיר הכבושה חשבון.
יש הטוענים ששמה של העיר נשתמר עד היום בפי הערבים בשם העיירה חסבאן שבירדן. ואולם דרש תלמודי על הפסוק שהזכרנו קושר את הביטוי "בואו חשבון" למילה 'חשבון' המוכרת לנו, סכום של מספרים, ולא לשם העיר: "בואו ונחשב חשבונו של עולם", אומר הדרש.
את המילה 'חשבון' מוצאים כבר בתנ"ך, אצל קוהלת, ואחר כך בלשון חכמים: "צדקה – כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול" כתוב במסכת אבות.
נראה שגם הצירוף בן העברית החדשה 'בא בחשבון', מקורו במילים "בואו חשבון" שבתנ"ך. בא חשבון, בא בחשבון והביא בחשבון, כולם מן העיר חשבון.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה