על מקורן של הביטויים והצירופים שבכותרת.
מכות קשות הניחתות על אדם או על עם נקראות 'מכות נאמנות'. מקורן של המכות הנאמנות בספר דברים: והִפְלָא ה' את מכּוֹתְךָ ואת מכות זרעֶך מכות גדולות ונאמנות…". 'נאמנות' כאן כנראה במשמע מתמידות, בלתי פוסקות, ומכאן גם הביטוי "מים נאמנים" – מים הזורמים בלא הפסק.
והיום "מכות נאמנות" הן בעיקר מכות ממש, שאדם מכה את חברו בידו: פרומיט, מגיבורות "הכנסת כלה" של עגנון גוערת בשלוש בנותיה המתרשלות במריטת הנוצות ואומרת להן: "אילו נשתייר בי קורטוב כוח הייתי מטעימה לכן בידי מכות נאמנות ויפות". אלה מכות נאמנות.
ומהי מכת מדינה? המשנה קוראת "מכת מדינה" לצרת רבים, אסון הפוגע באזרחים רבים, בעיקר אסון טבע כמו בצורת או שיטפון. צרת רבים מסוג אחר היא 'המכה המהלכת' – מכה ההולכת ומתפשטת ופוגעת בבני אדם רבים בעת ובעונה אחת. מכה כזאת, אומרת המשנה, מתריעים עליה ומודיעים על בואה: "על אלו מתריעין… על השידפון ועל הירקון, על הארבה ועל החסיל ועל חיה רעה ועל החרב … מפני שהיא מכה מהלכת."
מכות מדינה ומכות מהלכות – גם הן מכות נאמנות.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה