על מקור הביטוי משענת קנה או משענת קנה רצוץ.
הקנה הוא במקורו גבעול חלול ורך של צמחי הדגן והגומא. אם נשענים עליו הוא מתקפל ונשבר. יחזקאל, ישעיהו וגם סנחריב מלך אשור, מדמים את מצרים למשענת מפוקפקת שאין לסמוך עליה. יחזקאל מכנה אותה "משענת קנֶה", ישעיהו מוסיף תואר לקנֶה – "משענת קנה רצוץ", וסנחריב מלך אשור אומר לחזקיהו מלך יהודה: "בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה, על מצרים". ובמקום אחר ישעיהו מתאר את חולשתו החומרית של עם ישראל בגלות במילים: "קנה רצוץ לא ישבור" – הוא חלש כל כך עד שאין בו כוח אפילו לשבור קנה רצוץ – קנה רעוע. ולפי פירוש אחר הקנה הרצוץ הוא הגויים דווקא – הם החלשים, ואותם עם ישראל לא ישבור – לא יפגע בהם.
גם בלשון ימינו משמשת תמונת הקנה הרצוץ – משענת שאין לסמוך עליה, ולצדה תמונת הקש שנאחזים בו ואין בו ממש.
משענת קנה או משענת קנה רצוץ – חלשה וקלה להישבר ומסכנת את הנשען עליה.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה