נצא למסע קצר במקורות העברית: איך ספרו בתנ"ך ואיך בלשון חז"ל ומה נקבע בימינו.
@yiramne מה נכון: שני מיליון וחצי או שניים וחצי מיליון? עברית לשון שבר שלם ספירה שםהמספר שברים מספרמעורב מספרשבור מספרחצוי מספרים
@yiramne #חיבורסרטונים עם @ירעם נתניהו החלטה מתחכמת מאוד מאוד מאוד #לשון #שםהמספר #לחרטטבביטחון #תיקוןטעות
תמלול:
"שניים וחצי מילון – סליחה צריך לומר: שני מיליון וחצי"
הוא צודק – כך צריך לומר?
האקדמיה ללשון קבעה שאומנם עדיף לומר את מה שמונים לפני השבר, כלומר: שני מיליון וחצי אבל אין מניעה להשתמש גם בצורה: שניים וחצי מיליון.
נצא למסע קצר במקורות העברית:
בתנ"ך ברוב המקרים מזכירים את מה שמונים גם לאחר השלם וגם לאחר השבר: שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה | לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה.
בלשון חז"ל בדר"כ מזכירים את מה שמונים רק לאחר השלם: עשר אמות ומחצה | שבעת קבין ומחצה, וכנראה מדובר בקיצור של המבנה המקראי שבו מה שמונים מופיע גם אחרי השלם וגם אחרי השבר.
בעברית שלנו מקובל שמה שמונים בא אחרי השבר ויש בכך היגיון: המספר על שני רכיביו – השלם והשבר – הם יחידת משמעות אחת, יֵשות אחת. לכן קבעה האקדמיה ללשון שאין סיבה שלא לקבל מבנה כמו "שניים וחצי מיליון" או "שלושה וחצי חודשים", אע"פ שכדאי להעדיף את התבנית מלשון חז"ל: "שני מילון וחצי", "שלושה חודשים וחצי" – כלומר מה שמונים בא אחרי השלם.
תמלול 2:
לומר בדוגמה בסרטון הקודם רק: שניים וחצי מיליון (ולא: שני מיליון וחצי).
למה החריגה האקדמיה ללשון את מיליון ואת מיליארד? ממה שהבנתי הנימוק הוא שיש הבדל בין:
- שניים וחצי מיליון = 2,500,000
- שני מיליון וחצי = 2,000,000
לטעמי, ההחלטה הזו מתחכמת מאוד מאוד מאוד, והבידול הזה כמעט שלא בשימוש, אבל למען הדיוק אני מציין את שקבעה האקדמיה ללשון. המתחכמת, כאמור 
כתיבת תגובה