על שורשים בעל שתי משמעויות הפוכות זו לזו: נשק ונשיקה, קרב וקרוב, שכל וסכל.
לא מעט שורשים בעברית יש להם שתי משמעויות הפוכות זו לזו. למשל: נשק ונשיקה, קרב וקרוב – שני שורשים המביעים מגע – גם לטוב וגם לרע.
גם שכל וסכל משמעויותיהם הפוכות – אף-על-פי ששכל נהוג לכתוב בשי"ן וסכל בסמ"ך השורש הוא אחד. שכל הוא בינה ודעת, והוא גם הכושר של האדם לחשוב ולשקול. על אביגיל אשת נבל הכרמלי כתוב שהייתה "טובת שכל ויפת מראה." ובאמת, לאחר שקוראים את מה שהיא עוללה לבעלה ואיך נעשתה מלכה, אין ספק – שכל היה לה. נראה שמשמעותה המקורית של שֵׂכֶל היא היכולת להתבונן. ובאמת בתנ"ך להשכיל פירושו להסתכל: "ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל…". אפשר להבין ש'להשכיל' פירושו כאן להעניק שכל, ואולם יש מפרשים להשכיל – כמו להסתכל – לראות: חווה ראתה שהעץ יפה ונעים להסתכל בו.
הפועל 'להסתכל' עצמו, בסמ"ך, נוצר רק בימי המשנה, ומוכר מן האמירה המפורסמת במסכת אבות: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". להסתכל ושכל אפוא שורש אחד: המסתכל משכיל כפי שהמתבונן מבין.
והנה לסָכָל, בסמ"ך, משמעות הפוכה: סכל הוא טיפש, שוטה, וסכלות פירושה טיפשות, חוסר שכל. כדברי קוהלת: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות". חכמה וטיפשות בשורש אחד.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה