על מקור הביטוי ועל המשמעות של המילה "חוליה" פה.
כשהתלוננו חכמי ישראל לפני דוד המלך ואמרו לו: "אדוננו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה", ענה להם המלך: "לכו והתפרנסו זה מזה". כך מתאר התלמוד במסכת סנהדרין ובמסכת ברכות.
אבל החכמים הבינו שהם זקוקים למקורות הכנסה חיצוניים, והשיבו לדוד: "אין הבור מתמלא מחולייתו". מהי החוליה שאין הבור מתמלא ממנה?
יש מפרשים שחוליה היא אבן חלולה שהיו מניחים על פי הבור. דרך הפתח שבחוליה נכנסים מי הגשם לבור ונאספים בו. ואולם הפתח הזה צר, והוא קולט רק מעט מים, וכדי שהבור יתמלא ממי הגשם צריך להתקין תעלות שיטו אליו את המים. לפי פירוש אחר חוליה היא עפר – לשון חול. כאשר חופרים בור מוציאים ממנו עפר. אם מנסים למלא את הבור שוב בעפר שהוצא ממנו, לא יספיק העפר הזה למלא את הבור.
שני הפירושים מתאימים לדברי החכמים לדוד: כשם שהבור אינו יכול להתמלא במים רק מן החור שבאבן המכסה אותו והוא זקוק לתעלות עזר, או כשם שהבור אינו יכול להתמלא מעפרו שלו, כך אין אנחנו יכולים להתפרנס זה מזה בלי עזרה חיצונית.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה