על מקור הביטוי "הושיט בקנה" ואיך הוא קשור ל"ירה מן המותן".
כאשר אדם נותן דבר לזולתו בלי שהוא צריך לטרוח ולעמול אומרים עליו שהוא 'הושיט לו בְּקנה'.
מקורו של הביטוי הזה במדרש בראשית רבה: "פילוסופוֹס אחד" ביקש ללמוד על חיי הנחשים – מהו פרק הזמן המרבי שבין ההפריה להשרצה. שבע שנים עשה תצפיות על זוג נחשים וקיבל תשובה. ואז שאל את רבן גמליאל, דרך התרסה: "לכמה הנחש מוליד"? רבן גמליאל לא ידע להשיב ונתעצב. שאל אותו רבי יהושע: "למה פניך חולניות"? וכששמע את השאלה ירה מן המותן: "שבע שנים", ואף הסביר: "הכלב בחיה מוליד לחמישים יום. ובהמה יולדת לשנים-עשר חודש… וכשם שבהמה ארורה מן החיה שבעה (שבעתיים) כך נחש ארור מן הבהמה שבעה".
בחישוב הגיוני ופשוט בתכלית הגיע למסקנה שנחש מוליד לשבע שנים. כשהעביר רבן גמליאל את התשובה לפילוסופוס, השיב לו: "כל מה שעמלתי שבע שנים, בא זה והושיטו לי בקנה אחד". הושיט בקנה – הביא מן המוכן, בלי מאמץ. שהרי הקנה ישר וסולל את הדרך המדויקת והקולעת ביותר.
הושיט בקנה – דרכם של קדמונינו לומר: ירה מן המותן.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה