חידודין חידודין 

כשעוברת בנו צמרמורת של התרגשות או של זעזוע אנחנו נוהגים לומר שיש לנו עור ברווז. עור ברווז בעברית, בהשפעת לשונות אירופה: באנגלית goose flesh – עור אווז, ובתרגום מילולי "בשר אווז",  בגרמנית – gänsehaut  – עור אווז, בצרפתית chair  de poule – עור תרנגולת ועוד. כל אחת מן הלשונות התאימה את הביטוי לנהוג במשק החי בסביבתה.

בעברית העתיקה, בלשון התלמוד, נוצר לציון הצמרמורת הזאת ביטוי שווה משמעות בלי ברווזים, אווזים ותרנגולות: "בשרו נעשה חידודים-חידודים. "ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל", כתוב בספר שמות. "ויחד" – על-פי הפשט – מן המילה חדווה:  'היה מלא חדווה, שמח מאוד'. אבל לפי הדרש, בתלמוד במסכת סנהדרין,  משמעותו הפוכה כמעט: רב פירש: "שהעביר חרב חדה על בשרו", ואילו שמואל אמר: "שנעשה חידודים-חידודים כל בשרו.  ומַהם חידודים? על-פי רש"י קמטין-קמטין שהיה מֵצר מאוד על מפֶּלת מצרים. כלומר, יתרו חש רטט בבשרו משום שהצטער על מפלתה של מצרים ולא משום ששמח על הטובה שעשה ה' לישראל.

בשרנו נעשה חידודים-חידודים מזעזוע או מהתרגשות.

כתבה: נורית אלרואי

מה דעתך על אלה?

מנה אחת אפיים קרדום לחפור בו     קשוט עצמך דברי כיבושין