על צג, מרקע, אקרנים ומסך.
"מנורת מסך לטלוויזיה ומסך דק למחשב – במבצע". פרסומת המחטיאה את האמת – לטלוויזיה ולמחשב אין מסך.
מסך הוא וילון גדול, בדרך כלל עשוי בד, הנפתח לִצדדים או כלפי מעלה. הוא מסוכך, מכסה או משמש מחיצה. המסך שבתאטרון הגיע אלינו ישר מאוהל מועד. שם היו שני מסכּים: האחד לפתח האוהל והשני לשער החצר. היום המסך בתאטרון מסתיר את הבימה מעיני הצופים.
רקע הטלוויזיה ורקע המסוף של המחשב אינם מסך – הם מגלים את התמונות ולא מסתירים אותן.
הרקע שעליו נראה המידע החזותי במחשב נקרא צג. צג יש גם בְּרדאר ובמכשירים דיגיטליים כמו שעון ומאזניים אלקטרוניים. ואילו הרקע שעליו נראות התמונות בטלוויזיה נקרא מרקע.
תחילה היה המרקע בד או לוח להקרנת סרטים או שקופיות. בקולנוע יש גם מרקע וגם מסך. עם התחלת ההצגה עולה המסך ומתגלה המרקע.
יש המכנים את מרקע הטלוויזיה אקרן, ורואים במילה הזאת מילה עברית הגזורה מן הפועל להקרין, אף כי מקורה ב-ecran הצרפתית. ואולם האקדמיה ללשון העברית טבעה, כאמור, את המילה מרקע לטלוויזיה וגם לקולנוע. מרקע של טלוויזיה וצג של מחשב.
כתבה: נורית אלרואי
עדכון: ראו כאן את ההחלטה המעודכנת של האקדמיה ללשון בנושא
כתיבת תגובה