על הקשר בין אביב ובין צמח חדש ועל עונות השנה בארץ ישראל.
חג הפסח חלף והאביב בעיצומו. היום אביב הוא שמה של אחת מארבע עונות השנה. ואולם פירושה המקורי של המילה אביב הוא תבואה צעירה.
"כי השעורה אביב והפִּשְׁתָה גבעול", אומר משה לפרעה כשהוא מבקש שתופסק מכת הברד. "השעורה אביב" – השעורה בצעירותה, באיבה.
איבה, מן המילה אֵב – צמח רך בראשית התפתחותו.
מגילת שיר השירים תרמה לעברית את הביטוי אִבֵּי הנחל – הצמחים החדשים הצומחים על שפת הנחל.
אֵב ואביב משורש אחד. אביב לא היה אפוא במקורו עונה בשנה. החלוקה לארבע עונות – קיץ, סתיו, חורף ואביב – מקובלת היום באזורנו בהשפעת החלוקה לעונות באירופה. ואולם שם היא מבוססת על אקלים שיש בו ארבע עונות ברורות. באזור שלנו יש למעשה שתי עונות. ובאמת בתנ"ך – סתיו וחורף אינן שתי עונות, אלא שתי מילים לציון עונת הגשמים. קיץ – פירות בגמר הבשלתם, ומכאן ימות החום, ואביב כאמור – תבואה בראשית הבשלתה.
רק בימי הביניים החלו לקרוא לעונת הלבלוב והפריחה בַּשם 'אביב', ובימינו אביב היא אחת מארבע העונות, ומילה נרדפת לצעירות ורעננות.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה