על זיהוי השורש כדי לדעת מה התנועה במילה: מה קורה אם השורש פותח בנו"ן או ביו"ד ומה קורה אם השורש אחר.
@yiramne #חיבורסרטונים עם @Tova podolsky קבלו כלל לשעת אם מַכיר/מֵכיר, מַגיב/מֵגיב #לשון #גזרות #כלל #מכיר
תמלול:
מֵגיב או מָגיב? ומה הכלל? הינה הפרטים.
בשביל לדעת אם מֵגיב/מַגיב, מֵכיר/מַ
אם השורש פותח בנו"ן או ביו"ד – הגיית המילה כמו בשורשים רגילים אחרים (למתקדמים: גזרת השלמים).
תבינו מהדוגמה.
המילה מפיל אם אני מזהה שהשורש הוא נ-פ-ל, ההגייה כמו בהתחלה של השורשים הרגילים, למשל: הִלביש, מַלביש. לכן: הִפיל, מַפיל.
כך גם אם השורש פותח ביו"ד. למשל במילה הציב השורש י-צ-ב, וכאמור ההגייה כמו בהתחלה של שורשים הרגילים, כמו: הִלביש, מַלביש כך: הִציב, מַציב.
אבל במילה מבין השורש אינו פותח בנו"ן או ביו"ד אלא השורש הוא ב-י-נ, ולכן פה ההגייה אינה כמו בשורשים הרגילים, אלא בתנועת e: הֵבין, מֵבין.
כך גם במילה מגיב השורש הוא ג-ו-ב ואין פה יו"ד או נו"ן בהתחלה, ולכן בתנועת e: הֵגיב, מֵגיב.
אם אתם מסתבכים בזיהוי השורש – קבלו כלל:
תהפכו את הפועל לשם ואם יש וי"ו סיכוי סביר שבפועל יש תנועת e.
- מגיב נהפוך אותה לשם עצם – תגובה, יש וי"ו, סימן השורש הוא ג-ו-ב, ולכן: הֵגיב, מֵגיב.
- הניף – תנופה – נ-ו-פ, ולכן: הֵניף, מֵניף
- מביך – מבוכה – ב-ו-כ, ולכן: הֵביך, מֵביך
- מציק – נהפוך אותה לשם – מצוקה, סימן שהשורש צ-ו-ק, ולכן: הֵציק, מֵציק.
כתיבת תגובה