משמעותו של השם "פורים", ומה בינו ובין צורת היחיד "פור".
במגילת אסתר קוראים: "עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר".
פור הוא הגורל שהִפּיל המן כדי לאבד את היהודים. השמחה והחג הם לזכר סיכול העצה הנוראה ולכבוד הישועה שהיפְּכה את תוכניתו.
בעברית שלפני מאה שנים ויותר וּבְעיקר בעיתונים תמצאו את הביטוי 'ימי הפור' לצד 'ימי הפורים' שבמגילה וגם 'פורים שמחים' בלשון רבים.
השם פורים מתאר עוד גאולות מפתיעות ונס ישועה שידע עַם ישראל: קהילות קבעו חג לְדורות את היום שאירע להן בו נס והן ניצלו מצרה או מגזרת מלכות, כגון "פורים מצרים" שהיה במאה השש עשרה וּ"פוּרים של רומי" במאה השמונֶה עשרה. פורים מקומי כזה נקרא פורים קטן, וְכַידוע כך נקרא גם יום י"ד בַאדר א' בשנה מעוברת, שחג הפורים נחוג בה בַאדר ב'.
פורים מבטא אפוא את נס הישועה, ומכאן האמרה "לא כל יום פורים", שמשמעותה – לא בכל יום מתרחש נס או יש מזל והצלחה. אכן צריך לעמול לשם השגת מטרה, שכן היגון שנהפך לשמחה בשושן היה נס נדיר. אל תסמוך על נסים, כי לא כל יום פורים.
כתבה: אסתר גולדנברג
כתיבת תגובה