להניא ולהניע: אחת ולתמיד – מה ההבדל בין השניים?
"אני רוצה להניא אותם באל"ף" – אמר איש ציבור, והתכוון להדגיש שמדובר בַּפּועל "להניא" ולא "להניע".
להניא פירושו 'למנוע מִלעשות', 'להרחיק מישהו ממעשה', ומן הצורה להניא ברור שהכתיב באל"ף ולא בעי"ן. גם בערבית יש פועל דומה – נאאַ, וּפירושו 'להיות מרוחק'.
בספר במדבר מובאים חוקי הנדרים וַהֲפרתם. אב יכול להתיר את נִדרי בתו, ובלשון התנ"ך – להניא אותה מן הנדר: "אם הֵניא אביה אותה … לא יקום (כלומר הנדר), וה' יסלח כי הֵניא אביה אותה" (במדבר ל 6).
הניא – מנע והרחיק.
הִניע משמעו בתנך הֵזיז ממקום למקום.
רק בימי הביניים התפתחה המשמעות המקובלת בימינו: גרם לַעשייה של דבר, זירז והמריץ: "הֵניע את לבבו", "הניע אותו לבקש משהו". בימינו המשמעות הזאת של הפועל להניע התעצמה מאוד, וייתכן שהפועל הניא, הדומה בצלילו והפוך במשמעו, הוא שגרם להעצמה הזאת, שכן כך נוצר צמד של פעלים הפוכים במשמעותם ודומים בּצלילם.
אומנם בתוך המשפט לא קשה להבחין בין השניים גם כשהם נשמעים דומים: מניעים אדם לעשות דבר – ממריצים אותו, ומניאים אותו מִלעשות דבר – מעכבים בעדו.
נראה שגם כאשר המשפט מובן הדוברים נוטים להדגיש את כוונתם ולומר למשל: "אני רוצה להניא אותם באל"ף, ולא להניע אותם בעי"ן".
כתיבת תגובה