על המילה "גורל" ועל השפעתה על שפות האחרות במילה "קורל", על החלופה של גורל בלשון חז"ל – "פיס", ועל הקשר שלה למילה "פסיפס".
בעברית החדשה אפשר לחרוץ גורלות, לקבוע גורלות. יש שמנסים להתגרות בגורל, לשנות אותו.
ספר דניאל מסתיים במילים: "וְתנוח וְתעמוד לגורלך לקץ הימין", באחרית הימים תקבל את אשר ייפול בחלקך, תקום לתחייה. במשמעות הזאת המילה גורל נדירה בתנ"ך. היא שכיחה במשמעותה המקורית – אבן קטנה שהיו מטילים כדי להכריע עניין כלשהו על פי נפילתה. מפילים גורל, מטילים גורל, משליכים גורל, יורים גורל ומיידים גורל. כך היו קובעים מי ייבחר, מי אשם, מי יזכה.
בהטלת גורל נחלקה הארץ לשבטים: "על פי הגורל תֵחָלֵק נחלתו", ועל פי הטלת גורל קבעו המלחים שיונה הוא האשם בסערה שאיימה לשבר את אנייתם: "ויפילו גורלות ויפול הגורל על יונה".
במשנה משמשת לצד 'גורל' המילה 'פיס'. פְּסֵפוֹס ביוונית משמעה אבן, וממנה נגזר גם הפסיפס וגם הפיס. פיס בא אל העברית מן היוונית, ואולם נראה שמן הגורל שבעברית נוצר ביוונית ואחר כך ברבות מלשונות אירופה הקורל, ובעברית – אלמוג, גם הוא נחשב בעבר לסוג של אבן משום שהוא מתאבן לאחר הוצאתו מן המים.
מן המילה המקראית 'גורל' נוצר בלשון המשנה הפועל להגריל. בהגרלה – בהטלת פייסות – היה נחרץ גורלם של השעירים – מי לה' ומי לעזאזל.
כתבה: נורית אלרואי
מילון אטימולוגי
c.1305, from L. corallium, from Gk. korallion, probably of Sem. origin (cf. Heb. goral "small pebble," Ar. garal "small stone"), originally just the red variety found in the Mediterranean, hence use of the word as a symbol of "red." Coral snake (1760) is so called for the red zones in its markings.
כתיבת תגובה