על השפעת היידיש על העברית בתחום ההטעמה (מלעיל, מלרעי) בשמות מקומות, אנשים ועוד.
מנחם: באולפננו נורית אלרואי, מורה ועורכת לשון: שוֹלֶם עליכם – אנחנו מדברים היום שוב על היידיש, והפעם – על שינוי בהטעמת המילים.
נורית: שוֹלֶם עליכם היא דוגמה מובהקת. אבל יש עוד רבות. למשל שמות פרטיים: בעברית – אברהם, יעקב ומשה, וביידיש – אברם, יאקוב וּמוישה. ההגייה הזאת השפיעה על העברית והתחילו להבחין: אילן הוא עץ, יונה היא סוג של עוף ואריה הוא מלך החיות. אבל אילן ויונה ואריה הם שֵמות של בני אדם. נורית הוא שֵם של פרח, אבל לי קוראים נורית.
הטעמה מלעילית נשמעת גם בְשמות של מקומות: יפו היא יפו, עכו היא עכו, רעננה – שם מקום, אבל המילה היא רעננה. ההרים הם הרי יהודה אבל השוק שבירושלים – מחנה יהודה. מי שמסרב לקבל עזרה ומוחל על טובות אומר מויחל טויבעס, ועובר בֹטל אין פירושו 'מֵעַל הבקבוק' אלא עובר בטל, בטלן.
העברית החדשה אימצה את ההגייה הספרדית, המלרעית, אבל היידיש היא שפה מלעילית, וכזאת הייתה גם העברית האשכנזית, ולכן המילים העבריות השזורות ביידיש הן מלעיליות, וכך משתמשים בהן גם בעברית.
מנחם: רוב תודות לנורית אלרואי.
כתיבת תגובה