גלו אם בט"ו בשבט שותלים עצים או נוטעים אותם.
בט"ו בשבט שותלים עצים או נוטעים אותם?
"…וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" – נצטוו בני ישראל. נטעתם כתוב ולא שתלתם, אף כי שת"ל הוא השורש הרגיל בלשונות השמיות האחרות.
בתנ"ך אין הבדל משמעות בין נטע לבין שתל. ואמנם במילונים לשתול ולנטוע – מילים נרדפות.
ואולם הבלשן אבא בנדויד מראה שבלשון חכמים יש הבחנה ברורה בין שתילה לנטיעה: נטיעה היא נעיצה בקרקע, לאו דווקא של צמחים: גם אוהלים, למשל, נוטעים, ולא שותלים אותם. וכך כותב בנדויד: "נוטעים נטע רך… אבל שותלים שְׁתיל שכבר גדל ונתחזק במקום אחר. לפיכך השתילה נחשבת משובחת ובטוחה יותר מן הנטיעה".
ובאמת על הכתוב בתהילים "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם" כתוב בתלמוד: "כעץ שתול ולא כעץ נטוע". ורש"י מסביר: שתול – נעקר מכאן וחזר ונשתל במקום אחר, נטוע – מעיקרו ולא זז משם לעולם. בנדויד מגיע למסקנה שהחידוש 'השתלה', לאברים, מיותר, שהלוא שתילה כבר מציינת העברה ממקום למקום. אך כיוון שבעברית של ימינו, כמו בתנ"ך, אין הבדל בין שתילה לנטיעה – משתילים אברים ושותלים צמחים.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה