על הקשר בין פנצ'ר ונקר ובין ציפור הנקר וראש הנקרה.

בדרכנו לראש הנקרה היה נקר בגלגל של המכונית. נקר כידוע הוא פנצ'ר. בעבר נהגו להגיד תקר, מלשון תקרית, משהו שקרה, ואולם המילה נקר הולמת יותר כי היא מתארת בדיוק את מה שקרה – נקב או חור בצמיג.  לנקור או לנקר – לנקב או לעקור בכלי חד, לדקור בחוזקה: "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר?" קובלים דתן ואבירם כלפי משה במדבר.

נקר הוא גם שמו של הכלי שבו עושים חורים, סוג של אזמל. בלשון חכמים לנקר – לחטט, לתקוע את המקור וללקט: "ראה ציפור נוקרת בתאנה" כתוב בתלמוד הירושלמי ומכאן שמה של הציפור המנקרת קליפות עצים – נַקָּר.  התלמוד מספר על אדם שנכנס יתוש בחוטמו והיה נוקר את מוחו שבע שנים ומכאן הביטוי "מנקר במוח" – טורד את המחשבה ואינו מניח.

תיקנו את הנקר והגענו לראש הנקרה. יהודה זיו מספר בספרו 'רגע של מקום' ששמו המקורי של המקום הוא ראס א-נקורה ופירושו ראש השופר, החצוצרה, על שום הקול שמשמיע האוויר הדחוס שבנקרות. בעברית מצאו למקום שם שצלילו דומה אך משמעותו מתארת את הנוף שבמקום – ראש הנקרה – בה"א – על שום הנקרות, הנקיקים הרבים שיש בסלעים.

נֶקר, נַקָּר, נקרה – כולם חורים ונקבים.

כתבה: נורית אלרואי