מהו "סף" ועל ביטויים וצירופים הקשורים למילה: סף ההכרה, סף הכאב, עומד על הסף, נדחה על הסף, אמות הסיפים.
"בית המשפט דחה את הבקשה על הסף" – לא הסכים לדון בה כלל וכלל – לא נתן לה לעבור את הסף.
סף הוא מפתן, החלק התחתון של הכניסה. בימי קדם היה נהוג להניח בפתח הבית או החדר אבן ריצוף ובה היה על פי רוב התקן לדלת. האבן הזאת נקראה סף.
בארמון של אחשוורוש היו בגתן ותרש, שני סריסי המלך, משומרי הסף. כאשר נתגלה אלוהים לישעיהו הנביא "וינועו אמות הספים". קולם של השרפים היה חזק כל כך שהוא זעזע אפילו את אמות הספים – העמודים הזקופים של הפתח. רעידתן של אמות הספים מסמלת זעזוע חזק, משום שהן נושאות את המשקוף, וכך את הבית כולו.
בעברית החדשה המילה סף מציינת גם את הקורה התחתונה של החלון, את אדן החלון, ומשמעותה אף התרחבה לביטויים מושאלים: סף ההכרה הוא הגבול שבין ההכרה לתת ההכרה וסף הכאב הוא גבול היכולת לסבול כאב. מי שעומד על הסף נמצא קרוב מאוד להשגת מטרה או לקבלת החלטה. ומי שנדחה על הסף אינו זוכה לטיפול כלל, כאילו אין מאפשרים לו להיכנס אל הבית. לדחות על הסף – לדחות מכל וכול, לסרב בו במקום.
כתבה: נורית אלרואי

כתיבת תגובה