על כתש ועל כתת: מכתש, כשמן כתית ועוד.
"תן לי את הכתיש, אני צריך לכתות את הבשר כדי להכין כתיתה".
כתש, כתת וגם כיתת הם פעלים מלשון התנ"ך ולהם משמעות אחת: שבר, חבט, שחק עד דק
בנאומו האחרון לפני העם מזכיר משה רבנו את מעשה העגל: "וְאֶת-חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר-עֲשִׂיתֶם אֶת-הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ, וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב, עַד אֲשֶׁר-דַּק לְעָפָר…"משה כתת וכתש את העגל עד שהוא נעשה דק כמו חול.
כותשים, בדרך כלל – במכתש. בעל ספר משלי מצייר ציור יפה ומקורי של כתישה במכתש: "אם תכתוש את האוויל במכתש… לא תסור ממנו אוולתו." אוויל נשאר אוויל.
מן הפועל כתת נוצרה עוד בתנ"ך המילה כתית המוכרת מן הצירוף 'שמן כתית' על שום שהוא עשוי מזיתים כתותים, מרוסקים.
ובעברית החדשה – כתיתה היא שניצל על שום שכותתים את הבשר, מכים בו, לפני הטיגון.
ובמה כותתים וכותשים את הבשר? בכתיש. כתיש הוא המכשיר בעל הראש המחורץ הדומה לפטיש שבו משתמשים להכנת כתיתות.
כַּתּיש כַּתישים כמו פטיש פטישים. מכתש, כתיש וכתיתה – כולם קשורים בשבירה ובריסוק.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה