מונית

מנחם: שלום לנורית אלרואי, מורה ועורכת לשון. בפעם שעברה הזכרת את המילה טקסי והראית את ההיגיון שבמילה 'מונית' – שילוב של מנייה ומכונית. מי חידש את המילה הזאת – מונית?

נורית: שלום, מנחם. לפי מילונו של יעקב כנעני 'אוצר הלשון העברית' המְחַדש היה דָוִד רֶמֶז, שׂר התחבורה הראשון של מדינת ישראל וגם חבר האקדמיה ללשון העברית. במילון כתוב כך: "מונית – מכונית-טַכְּסי. (טכּסי בכ"ף. כך נהגו לכתוב באותם ימים.) אל תקרא טכּסי אלא מונית." ובסוגריים מצוין השם רֶמז.

אבל לפי דברים שכתב איתמר לוי, מוצֵא הספרים הישָנים המהולָל, לא רֶמז חידש את המילה מונית  אלא הצַייר והקריקטוריסט יוסף בס. בס חידש את המילה הזאת עם קוּם המדינה על פי דרישת המשטרה, כששימש בה קְצין ההסברה הרָאשי. הספרים מספרייתו של יוסף בס הגיעו לידיו של איתמר, ומאחד מהם נפל פתק ורוד שעליו כתב בס על סירובה של האקדמיה ללשון העברית לקבל את המילה מונית.

בשולֵי הפתק הוסיף בס הערה: "דרך אגב, המילה 'מונית' היא יצור שלי, הקטן." אישור לדברים האלה אפשר למצוא דווקא בהתנגדותו של הלשונאי יצחק אבינרי לחידוש. אבינרי כותב בספרו 'יד הלשון' בערך מונית: "חידוש זה, שהונהג בפקודת המשטרה, אינו מוצלח ביותר וגם צורך אין בו. טקסי [בקוּ"ף] או טכּסי [בכ"ף] – מילה בין לאומית היא, ולא עוד אלא שמשקל עברי לה וצליל עברי לה: משקלה כמשקל רַגלִי וקַלפִּי ושֶׂכוִי."

ולמרות הדברים האלה היום מונית היא מילה מובנת מאֵליה, ואולי גם דוד רמז וגם יוסף בס חידשו אותה כל אחד לחוד, בלי שהאחד ידע על האחר.

מה דעתך על אלה?

חכמת הבדיעבד מונית – באמת חיבור של מונה עם מכונית? שמרדף או ניילונית? גלו מה השם של הניילון המשרדי הזה "איכס מגעיל!" – על מקור המילים פויה ואיכסה