על המילה מקשה והקשר שלה לנקישה.
"אי אפשר להניח את כולם תחת מקשה אחת", אמר מישהו ובוודאי התכוון לומר: "תחת קורת גג אחת", ובמקום 'קורת גג' אמר "מקשה".
מקשה או מקשה אחת היא מה שעשוי מגוש אחד מוצק וקשה של מתכת, בלי חיבורים, חטיבה אחת.
כאשר בנו בני ישראל את המשכן במדבר היו כמה דברים שהם נצטוו לבנות אותם "מקשה אחת": "ועשית מנורת זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה, ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה… כלה מקשה אחת זהב טהור." ומדוע מקשה? במדרש אמרו: "אין מקשה אלא מן קשה, מעשה קורנס". קורנס הוא פטיש כבד. ויש סבורים שמקורה של מקשה בשורש נק"ש, משום שכדי ליצור מן המתכת חטיבה אחת נוקשים עליה בקורנס. מכאן 'מקשה אחת' היא חטיבה אחת, לא רק של מתכת. "זקנו ופיאותיו ושפמו וראש אדרתו של הרב נעשו מקשה אחת…" כתב ביאליק בסיפורו 'יום השישי הקצר'. ובהשאלה גם קבוצה מגובשת של אנשים היא מקשה אחת:
הכיור והשיש עשויים מקשה אחת, ובהשאלה: ציבור המאזינים אינו עשוי מקשה אחת.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה