התוהו ובוהו הבראשיתי היה לא כלום, ורק היום משמעו – אי סדר.
תהו ובהו בימינו – אי סדר, מהפכה. אבל במקור, בספר בראשית, היה תוהו ובוהו – לא כלום, אינות, שיממון מוחלט.
ולמה נקרא המצב הזה תהו ובהו? רש"י אומר: "לשון תימה ושיממון שאדם תוהה ומשתומם על בוהו שבה. בוהו – לשון ריקנות." רש"י נעזר בהסברו למילה 'תוהו' בפועל 'לתהות'. ואולם הפועל לתהות אינו ידוע אלא בלשון חכמים, וברור שהוא קשור ב"תוהו ובוהו". גם הפועל 'בהה' מאוחר, מלשון חכמים, ואף הוא קרוב ל"תוהו ובוהו". כאשר אדם שהוא בוהה הוא מסתכל אל הלא-כלום, מסתכל ואינו רואה דבר. גם התוהה, המשתומם, כאילו מסתכל אל השממה – אל הלא כלום.
כשירמיהו אומר: "ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו" הוא מתכוון לומר שהעולם ריק וריקני. אבל היום "תוהו ובוהו" הוא אי סדר. המעבר מריקנות לאי סדר נובע כנראה מסיפור הבריאה, שבראשיתו מתואר הסדר שעשה אלוהים בעולם: "ויאמר אלוהים: ייקוו המים… אל מקום אחד ותיראה היבשה".
נראה אפוא שהתוהו ובוהו הבראשיתי היה לא כלום, ורק היום משמעו – אי סדר.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה