@yiramne על הקשר בין להתכרבל ובין כרכרה (פרשת תרומה) #לשון #פרשתהשבוע #אטימולוגיה #כרכרה #סביבון
תמלול:
מה הקשר בין להתכרבל ובין כרכרה?
כתוב בפרשת תרומה: וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה.
כַּרכֹּב – מעין בליטה או מסגרת שסבבה את המזבח, ולכן בלשון חז"ל היא כונתה סובב.
ד"ר ניסן נצר מעיר כי מעיון במקורותינו עולה שמילים שונות שבהן רצף האותיות כ-ר קשורות לעיגול ולעיטוף.
נוסף על כַּרכֹּב – לכַרכֵּר, לכְרוך, להתכרבֵּל:
- לכַרכֵּר =לרקוד במעגל, כמו הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה'
- לכרוך דבר = לקשור סביב משהו, ומכאן תכריכין. וגם לכרוך בהשאלה: "הסיוע כרוך במאמצים גדולים"
- להתכרבל
עוד משער ד"ר נצר שגם השמות האלה היו מן הסתם עגולים:
- כִּכָּר – כיכר לחם/זהב וכן כיכר העיר דהיום
- כירַיים
- כּוּר – התנור-כבשן היה בצורת חצי עיגול בחלקו העליון
- כִּיוֹר – הכיור ביית המקדש כנראה היה עגול, כמו הים של שלמה
- כַּר – במשמע אוכָּף שהוא מעוגל, כמו: וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל – ואפשר גם כרים וכסתות שבלשון חז"ל וכיום – וכן כַּר שהוא כבש שמן-עגלגל, כמו: חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן
- כֵּרָה – מעין מסיבה, וכמו שמסיבה משורש ס-ב-ב על שום הישיבה מסביב כך סביר שכֵּרָה מהשורש כר"ר (במשקל סִבָּה > כֵּרָה בתשלום דגש).
- לאלה מצטרפת כִּרכָּרה במשמעה היום (בתנ"ך – המשמעות גמל, כנראה)
- וכידוע ביאליק הציע את השם כִּרְכָּר לסביבון.
ד"ר נצר גם משער שאולי השורש כ-ר-ה שעניינו לחפור בור, שייך אף הוא לכאן שהרי הבור הוא ברגיל עגול.

כתיבת תגובה