על אור שהוא חושך ועל "אור לארבעה-עשר בודקין את החמץ לאור הנר".
"אור לארבעה-עשר בודקין את הֶחמץ לאור הנר". זאת ההנחיה במשנה לזמן שבו בודקים אם נשארו בבית שאריות של חמץ. ומהו הזמן הזה? מן המילה אור היה אפשר להבין שמדובר בִּשעות האור, ביום. אבל אם כן לשם מה "אור הנר"?
שני אורות יש כאן – אור הנר, שהוא האור המאיר, ואור לארבעה עשר שהוא – ערב. אור לארבעה-עשר – הערב שלפני י"ד בניסן.
"אור ליום" הוא אפוא החלק הֶחשוך של היממה דווקא.
ולמה נקרא הערב אור? אור הוא הגרסה העברית בלשון התלמוד למילה הארמית אוֹרְתָא, שפירושה – ערב.
גם לחכמי התלמוד אין הדבר ברור מאליו, והם מידיינים בסוגיה – באיזה אור מדובר: אור ממש או אור שהוא אורתא, ערב. אך המסקנה הסופית היא: אור הוא ערב.
ואם כן – בערב ארבעה-עשר בניסן – בערב שלפני ארבעה-עשר בודקים את החמץ.
כתיבת תגובה