דרך ארוכה עברו המילים 'גנדרן' ו'מגונדרת' אל העברית החדשה: מן העברית אל הארמית ומן הארמית שוב אל העברית. וגם: מה קשר בין להתגדר במובן להתפאר בין גדר.
בעבר נהגו לומר על אדם שהתהדר בלבושו בהפרזה שהוא גנדרן, ולא פעם קראו לעבר אישה 'גברת מגונדרת'. דרך ארוכה עברו המילים 'גנדרן' ו'מגונדרת' אל העברית החדשה: מן העברית אל הארמית ומן הארמית שוב אל העברית.
בתלמוד מסופר על אדם שהתלונן על אשתו ואמר: "מִגַּנדרא עלי". ורש"י מפרש: מגנדרא – "מתגדלת עלי מתוך גבהות יופיה", כלומר מתנשאת בגלל יופייה. והוא מוסיף: "מגנדרא מלשון מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו". המובאה הזאת מן המשנה ומשמעה: אפשרו לי להתפאר במעשיי. אם כן, המילה מגנדרא באה אל הארמית מן העברית 'להתגדר'.
ומה פירוש להתגדר בעברית? בלשון חכמים פירושו – להתפאר. במסכת ברכות כתוב: "כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתו כך אני איני מתגדר במלאכתי". היום היינו אומרים: כשם שהוא אינו מתפאר או מתהדר בעבודתו כך אני איני מתפאר בעבודתי.
מה להתפארות ולגדר? מי שמתפאר ומתנשא מוציא את עצמו מן הכלל וכאילו מקיף את עצמו בגדר.
להתגדר בלשון חכמים – להתפאר במעשים או בדיבורים ולהתגנדר – להתהדר ולהתקשט.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה