השאור שבעיסה – הטוב שבטוב, וגם: הרע הטעון ביעור. גלו איך אפשר ליישב את היפוך המשמעויות.
"בספר שלפנינו ליקטו המחברים את השאור שבעיסה", מצאנו בהקדמה לספר, ובמקום אחר מצאנו: "צריך לבער את השאור שבעיסה". השאור שבעיסה – הטוב שבטוב, וגם: הרע הטעון ביעור.
איך ניישב את היפוך המשמעויות?
"ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" מצטווים בני ישראל בצאתם ממצרים. שאור הוא החומר שמתסיס ומחמיץ את הבצק. בימי התנ"ך עדיין לא השתמשו בשמרים להתפחת הבצק, אלא היו לוקחים מעט בצק שהחמיץ ומוסיפים אותו לעיסה החדשה. מעט הבצק הזה הוא השאור והוא שהיה מחמיץ את הבצק כולו.
מקורה של המילה שאור אינו ברור, אבל מקובל לחשוב שהיא נגזרה מן המילה 'שְׁאָר' בשי"ן ימנית, משום שהשאור הוא מה שנשאר במשארת, הכלי שבו היו לשים את הבצק ומשאירים אותו שיתפח.
בלשון המשנה קראו לכלי הזה 'בית שאור'. בתלמוד השתמשו בהשאלה בביטוי 'שאור שבעיסה' ומשמעותו הייתה שלילית – כך נהגו לכנות את יצר הרע משום שהוא מתסיס ומעורר לתאווה ולמעשים רעים. ואולם בעברית החדשה לאותו ביטוי עצמו יש משמעות חיובית דווקא – השאור שבעיסה הוא החלק המתסיס, הפעיל, ומכאן – הטוב והמשובח ביותר.
כתבה: נורית אלרואי
***
אחת ההוראות שנתן ה' למשה ולאהרון לקראת היציאה הבהולה של בני ישראל ממצריים היא: "שבעת ימים מצות תאכֵלו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל."
מן הפסוק הזה מובן שיש קשר בין שאור לבין חמץ.
ובאמת, שאור הוא החומר שמתסיס ומחמיץ את הבצק. בימי התנ"ך עדיין לא השתמשו בשמרים להתפחת הבצק, אלא היו לוקחים מעט בצק שנשאר מן היום הקודם והחמיץ, ומוסיפים לעיסה החדשה. מעט הבצק הזה הוא השאור והוא שהיה מחמיץ את הבצק כולו.
מקורה של המילה שאור אינו ברור, אבל מקובל לחשוב שהיא נגזרה מן המילה 'שְׁאָר' בשי"ן ימנית, משום שהשאור הוא מה שנשאר במשארת, הכלי שבו היו לשים את הבצק ומשאירים אותו שיתפח.
בלשון המשנה קראו לכלי הזה 'בית שאור'. בתלמוד השתמשו בהשאלה בביטוי 'שאור שבעיסה' ומשמעותו הייתה שלילית – כך נהגו לכנות את יצר הרע משום שהוא מתסיס ומעורר לתאווה ולמעשים רעים. ואילו בעברית החדשה לאותו ביטוי עצמו יש משמעות חיובית דווקא – השאור שבעיסה הוא החלק המתסיס, הפעיל, ומכאן הטוב ביותר: "הביקור במוזאון היה השאור שבעיסה בכל הטיול".
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה