מיהם הטפסרים, ומה מלמדת אותנו הסיומת רי"ש?
הפיוט "כי לו נאה כי לו יאה", מן השירים המסיימים את ליל הסדר, הוא שיר שבח לבורא עולם, ובכל בַּית השבחים באים מפי קבוצה כלשהי של אומרי שבח: גדודיו יאמרו לו, וָתיקיו יאמרו לו, והקבוצה השלישית בסדר המשבחים – טַפְסָרָיו. מהם טפסרים?
בתקופת הפיוט – כינוי למלאכים. ואפילו פועל התפתח בהשראת המשמעות הזאת – לְטַפְסֵר, שמשמעו לרחף ולעוף. אבל המילה טַפְסָר, ובגרסה אחרת טִפְסָר, כתובה כבר בתנ"ך, ומשמעותה 'פקיד, סופר המלך'. מכאן נוצרה המשמעות המאוחרת – מלאך, וגם מנהיג הציבור.
ובימינו נוספה למילה טפסר משמעות חדשה – קצין בשורות הכבאים. בכך מצטרפת המילה טפסר לקבוצת מילים שבסופן רי"ש, והן מציינות בעלי מקצוע או בעלי עיסוק, למשל: גזבר וסנדלר. הרי"ש הסופית הזאת איננה מקורית בעברית. גזבר – מפרסית, וסנדלר מרומית, אבל בלשון ימינו מרבים ליצור שמות בעלי מלאכה בסיומת הזאת, כמו גונדר, סמרטוטר או כספר, והטפסר נמצא כאן בחברה טובה ומכובדת.
"טפסריו יאמרו לו: לך ולך, לך כי לך, לך אף לך, לך ה' הממלכה, כי לו נאה כי לו יאה".
כתיבת תגובה