על השורשים נ-ו-פ, מ-נ-פ, נ-פ-נ-פ במילים: נוף, מניפה, מנוף, למנף, לנפנף ועוד.
@yiramne נפנפתם פעם מישהו מהחיים שלכם? (פרשת צו) #לשון #דברתורה #שורש #שורשתנייני #אטימטלוגיה הרחבה על הקשר בין נוף, תנופה ונפה: @ירעם נתניהו
תמלול:
נפנפתם פעם מישהו מהחיים שלך? כדאי לכם להקשיב לזה.
כתוב בפרשת צו: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הֶחָזֶה וַיְנִיפֵהוּ תְנוּפָה לִפְנֵי ה' – תְנוּפָה מהשורש נ-ו-פ, והכוונה להרמה.
בימינו תנופה משמשת גם במובן פעולה נמרצת, כמו: יש תנופת בנייה בגליל.
בלשון חז"ל נוצרו מתנופה מילים חדשות:
מניפה – גם מהשורש נ-ו-פ
וכן נִפנף – פה השורש נ-פ-נ-פ.
בימינו יצרנו מהשורש נ-ו-פ את מנוף – גם המכשיר אבל גם במובן המושאל: גורם מאיץ, כמו: ההטבות לעולים הם מנוף להגברת העלייה, ומכאן מהשורש נ-ו-פ גזרנו שורש חדש (שורש תנייני) מ-נ-פ: למנף = לתת תנופה, להמריץ, כמו: "יש למנף את ההישגים במלחמה לכניעה מוחלטת".
הפועל החז"לי, כאמור, נפנף משמש בסלנג בעברית שלנו בשלוש משמעויות:
- לסלק ולגרש: "הוא נודניק ונפנפתי אותו מחיי"
- להתגאות: "הוא כל הזמן מנפנף בפְּרָסים שלו"
- להכין בשר במנגל (במַצלה): "ביום העצמאות נצא יחד לנפנף" (על שום נפנופי היד).
עוד בעניין:
כתיבת תגובה