מה מקור הצירוף "עורך דין", כיצד התגלגל ללשון ימינו, ומה הדרך המומלצת ליידע אותו?
היום נשיב על שאלה שנשאלנו בעניין הצירוף המקובל בשידורי החדשות: העורך דין.
שני מקורות חברו ליצירת השם עורך דין בעברית החדשה. האחד, במסכת אבות, במשנה: "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים". ובגרסאות אחרות, כנראה קדומות יותר ומדויקות יותר: "אל תעש עצמך כְּאַרְכִי הדיינים". ארכי – היסוד היווני המוכר לנו מארכיון, ארכיאולוגיה וארכיהגמון, ופירושו 'קדום' או 'קודם מעלה' – קודם בחשיבותו.
רש"י, בפירושו לתלמוד, מציע הסבר לכל גרסה: ארכי הדיינים – הדיינים הראשיים. עורכי הדיינים – מי שעורכים את הדיינים לפני המשפט – מנחים אותם, מה לומר ואיך לומר. ועל כך המשנה אומרת: "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים".
אבל לצד המשפט שבמשנה מוצאים בתפילת הימים הנוראים "לאל עורך דין". בהתקרב הימים הנוראים היושב במרומים עורך את הדין, ובסופם של הימים האלה – חורץ את הדין. ומכאן שהיידוע עשוי להתאים גם בראש הצירוף: העורך דין (ראו דברינו בעניין דומה כאן). כך אכן הומלץ בעבר.
עם זה, כיום האקדמיה ממליצה לראות בצירוף הזה צירוף סמיכות, וליידעו בסומך: עורך הדין.
שני הביטויים – ארכי הדיינים, או בגרסה האחרת – עורכי הדיינים, ואל עורך דין, יצרו בעת החדשה את שם המקצוע עורך דין.
כתיבת תגובה