מה המין הדקדוקי של מטבע – זכר או נקבה, וגם על הקשר בין מטבע, טבע וטבעת.
אתמול דיברנו על המטבע החדש של שני שקלים.
חדש או חדשה? מטבע – זכר או נקבה?
במונחי האקדמיה ללשון העברית – מטבע תמיד זכר: מטבע פשוט, מטבע מזויף ומטבע זוחל.
המילה מטבע נטבעה בימי המשנה, אך השורש מן התנ"ך: "מִבְחַר שָׁלִשָׁיו" של פרעה "טֻבְּעוּ בְיַם סוּף". 'מטבע' – על שום ההטבעה שבתהליך הייצור – שיקוע המשאיר את רישומו. המשנה, במסכת סנהדרין, ממחישה את גדולתו של הקדוש ברוך הוא: "אָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹתבְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים… טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ". טבעת וטֶבַע אף הם מאותו השורש – טבעת מפני ששימושה העיקרי היה הטבעת חותם, ו'טבע' – מפני שהוא יסוד שטבע בורא העולם.
נשוב אל מין המטבע: במשנה – זכר: מטבע שנסדק, שלושה מטבעות, וכו'. ואולם בתלמוד לעתים נדירות מטבע – נקבה, למשל – אדם אומר לחברו: "נפסלה מטבע זו".
לכן תמצאו במילונים: מטבע – זכר ונקבה.
אף על פי כן מומלץ לנקוט לשון זכר, ולומר: מטבע שחוק, מטבע קשֶה ומטבע עובר לסוחר.
כתיבת תגובה