על קללה, קלון, נחושת קלל ועוד מילים ממשפחת מילים דומה.
תמלול:
מקולקל קשור למקולל או למשהו קליל?
נדבר על שורשים קרובים:
ק-ל-ל – וממנו קל, קליל, וכן קללה – כי מי שמי שמקללים אותו נעשֶה קל, במובן מזולזל, עלוב, כמו: קַל דעת – דעתו אינה נחשבת, היא לא שווה, וקרוב לכאן גם השורש ק-ל-י שממנו קָלוֹן ונִקְלֶה.
ועוד מהשורש ק-ל-ל:
נחושת קלל – נחושת מצוחצחת, ולפי אחת ההשערות הקשר ל-קַל הוא שכשמצחצחים משהו מחוספס קשה לצחצח אותו, אבל כשמצחצחים משהו מבריק ומצוחצח קל הרבה יותר לצחצח אותו או שאותו משהו קל יותר כי יש עליו פחות דברים. תחשבו על חרב מצוחצחת – קל למָרק אותה והיא קלה יותר כי אין עליה לכלוך שיכול להכביד עליה.
ק-ל-ק-ל – מלשון דבר פגום או חסר, כמו שאמרו בני ישראל על המן: וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, וכמו ביטוי מוכר שמקורו בלשון חז"ל: אהבה מקלקלת את השורה – שורה היא הדבר הנכון, המסודר, הרגיל והישר, כמו שאומרים: הדבר נעשה כַּשורה.

כתיבת תגובה