Author ירעם נתניהו

רונן: "הרצאה מעולה". שלומית: "ההרצאה לוותה בדוגמאות משעשעות. ממליצה בחום!" ליטל: "ההרצאה נגישה ובגובה העיניים". עו"ד קובי: "אמליץ לחבריי". נעמי: "אתה יודע להנחות במקצועיות, באדיבות ובשילוב הומור" – קראו את המכתבים המלאים

איגדתי מילים שאין בהן דגש קל בבג"ד כפ"ת אף על פי שלפי הכלל אמור להיות דגש: מרבד, סמכות, שכבה ועוד

המדבב שמעון כהן בשיחת זום – מצ'ומפי (3, 4, 5 וחצי), דרך בר כוח (דרדסים) וכלה במר המיולין (מומינים)

מי המציא את שם המשפחה, מתי ולאיזה צורך? למה יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים? חוץ מסיבות פמיניסטיות, מה הסיבה לשני שמות משפחה? פרק שמוקדש כולו מוקדש למשפחה. לשם המשפחה

מלוּוים בתפיסת עולם פמיניסטית, יש קולות המבקשים לשנות את העברית: לפנות לקהל מעורב בלשון "מתחילות" ולא "מתחילים", לבטל את המין הדקדוקי בעברית. בטור כאן אציג את הבעייתיות בקולות האלה, ואסמוך את דבריי על שלוש נשים, פמיניסטיות, העוסקות בשפה העברית

שיחת זום נוסטלגית עם מוצי אביב (דרדסאבא וקונדסון) ואיציק סיידוף (גרגמל וטיגר) – על הדרדסים, דיסני ועוד

ד"ר יצחק הילמן, עורך לשון ותיק, בטור מיוחד החותם את סדרת "מדריך התמחור": מהי עריכת ליטוש לעומת עריכת יסוד, מהי התקנה לעומת הגהה, מהם שיקולי הדעת המקדימים שיש להביא בחשבון ומהו המרכיב החשוב מכול

שיחת זום עם המדבבת רותי הולצמן, האישה מאחורי השירים "גלגל החיים", "אהבה יש באוויר", ומאחורי הקולות של הפיה הטובה, פוני קטן, דובוני אכפת לי ועוד

מהו גיליון דפוס, כמה גובים לגיליון, כמה גובים לעריכת ליטוש ולהגהה; כמה גובים מעצמאי לעומת שכיר וכמה מחברה מסחרית לעומת מכון מחקר; וגם מאיזה עוקץ כדאי להיזהר. דוד הַרבַּנד בטור אורח מיוחד