ספר המכנס את מיטב מאמריו של פרופ' רפאל ניר – מגדולי חוקרי הלשון העברית של ימינו
ביום חמישי הקרוב, י"א באייר התשע"ט, לשוניאדה בן שנה. זה הזמן לסיכומים, לנתונים, לסיפורים מאחורי הקלעים וגם למחשבות על העתיד: מהי הרשומה הנצפית ביותר, מהו הפרק המואזן ביותר בקולולושה, ומיהו הבלשן היהודי שעל שמו קרוי מכתש על הירח
אבן שושן, ספיר, רב מילים – כאן תגלו שלפעמים גם המילונים חלוקים זה על זה בעניינים שונים: הגייה, ניקוד וכתיב. כמו כן תכירו את מילון-העל שמכריע במצבים הללו, ותלמדו מה עושים במצבים שגם המילון הזה אינו עוזר לנו
אני אביא או אני יביא? האם "לפסוח" פירשו לדלג? מה המקור הביטוי "גמר עליו את ההלל"? האם המשמעות של "לקלס" חיובית או שלילית? מה בין "אגדה" ובין "הגדה"? התראיינתי ב"אמילי והפרופסור", והפעם עם יגאל גואטה ואמילי עמרוסי
לְמה הכוונה "שנת תרפפ"ו" אם תרפפ"ו לא הייתה מזמן כל כך, מי באמת המציא את השם חנוכייה, ומדוע מילון אבן שושן טועה כשהוא כותב שמקור המילה "פיתה" הוא ארמי – כל זאת ועוד בפרק שעוסק בלאדינו: ההיסטוריה שלה, מילים שחדרו לעברית בהשפעתה ועל החלטת ממשלת ספרד להקים פה בישראל את האקדמיה ללשון הלאדינו
מתלוננים שהצורות "היפות" מן העבר נעלמות, אבל מתברר שיש הרבה צורות כאלה שאנו משמרים גם משמרים. איגדתי דוגמות רבות כאלה
"כל הילדים" או "כול הילדים"? "סיפרתי לו הכל" או "הכול"? "קודם כל" או "קודם כול" – כדי לפזר את המבוכה הכנתי רשימה ובה כל(!) המקרים שבהם יש לכתוב כול. היכנסו וגלו כיצד כל אחד יכול!
גם אתם מתעצבנים כשאתם בקניון וכל שלטי החנויות והמותגים באותיות אנגליות? אישה אחת החליטה שהגיע הזמן לפעול – בזכותה חובה ששמות החנויות בתל אביב יופיעו גם אותיות עבריות. איך היא עשתה את זה, איך החובה הזו לא טורפדה בבג"ץ ומי איים עליה – על זאת ועוד בפרק הזה
איגדתי מילים שרוב הדוברים הוגים שלא על פי התקן בעברית והוספתי את הכלל מתי כך ומתי כך. תתפלאו אבל ברשימה נמצאות בין השאר המילים: תוכי, תירס, אבא, דודה, כרס, ארבע, איפה, איזה
אם חשבתם שצורת ציווי משמשת רק לפקודה-ציווי – כאן תגלו עוד שימושים: זירוז, עצה ואפילו בקשה!
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑