קטגוריה בלוג

מקור ראשון במוסף מיוחד על מצב העברית היום: האם העברית בימינו מתדרדרת ומתאנגלזת (כולל ריאיון עימי), האם יש צורך באקדמיה ללשון, ומה רות אלמגור רמון חושבת על העברית המגדרית

אנשים אינם "טועים" סתם בדיבור. לכל חריגה מהתקן יש סיבה, וכאן אסביר מה ההיגיון בחריגות כגון אלה: אותכם, שְבעת אלפים, תְשעת אלפים, ממנוֹ, אותֵך, עלֵך, א֫מצע, שמונָה עשרה

מבחר ספרים הפונים לילדים והעוסקים בנושאי שפה, עברית ולשון – מאלתרמן ושלונסקי ועד עמרי בר־לב. סקירה מיוחדת לרגל לשבוע הספר העברי

וברשומה כזו מדבקש לבקש שתנחשו מה המילים האלה: מוגדם, מסכירה, ביוף, גבוצה, חז'בון ומדבח

בעברית מהלכים שני משקלים: אקטלה והקטלה ובגללם צצות השאלות כיצד כותבים והוגים – בה"א או באל"ף. כאן אספתי את המקרים שיש בהם הבדל בין המשקלים

ערן זהר ביקש לשנות את שמו לערנ זהר, ומכאן הדברים החלו להסתבך: משרד הפנים סירב, הוא תבע אותם, והסוגיה הגיעה לפתחה של האקדמיה ללשון העברית. סיפור יוצא דופן ותקדימי על שינוי שם

אם אתם נואמים בפני ציבור, מרצים בפני סטודנטים, מורים, קריינים, שדרנים או רק קוראים סיפור לילד לפני השינה – הקורס הזה בשבילכם. בואו ללמוד את עיקרי הדיבור וההגייה התקניים בעברית: מלעיל/מלרע, הגיית ו' החיבור וה' היידוע, מתי אין דגש באותיות בכ"פ, הִפעיל או הֶפעיל, סודות שם המספר ועוד

מה קרה השנה באתר, כמה גולשים, אילו מיזמים מיוחדים עלו ומה החשיפה התקשורתית שהייתה השנה – על כך ועוד בסיכום השנה שחלפה

מיזם מיוחד מציג 73 אישים – מנשיא המדינה דרך מגישי חדשות וכלה באנשי רוח – שבחרו את המילה הכי ישראלית שלהם: צדקתי, פרנציפ, בכיף, כפרה ועוד

עד כה כעשרים אנשי לשון זכו בפרס הנחשב ביותר בישראל – פרס ישראל. כינסתי למקום אחד את כל הזוכים, בהם: אברהם אבן-שושן ונשיא האקדמיה ללשון העברית