מהמילה "כוכב" נולדה המילה "לככב". רוב העולם הוגה לכּכֿב בניגוד לתקן העברי - לכֿכּב (בדגש בכ"ף השנייה!). גם בעוד מילים יש פער בין התקן ובין ההגייה בפועל - כיצד אתם הוגים: מהפֿנט/מהפּנט, מנכּיח/מנכֿיח, טלפּן/טלפֿן? על הסיבות להבדלים ועל עוד דוגמות מעניינות תקראו כאן

מצעד עשרת השירים הגדולים - צל"ש וטר"ש לשוניים: כמה חריגות לשוניות יש לנתן גושן ולמירי מסיקה, על מה קיבלו נועה קירל איזי צל"ש לשוני, וכמה פעמים בשירים הזמר הוגה "בִּידיוק" במקום "בֶּEדיוק"

תופעת הליעוז בעברית אינה חדשה, אבל כשהבוקר האזנתי לרדיו ושמעתי ארבע(!) פרסומות ברצף שיש בהן מילים לועזיות (וגם בפרסומת נוספת בהמשך המקבץ) - הצטמררתי. שאלת מינון המילים הלועזיות הרימה ראש. לפניכם הפרסומות ששודרו ברדיו

באיזה מילון תצטרכו לדעת את שורש המילה כדי למצוא את הערך שאתם מחפשים, באיזה יש איורים ובאיזה אין, מי מכיל מילים מכל תקופות הלשון ומי רק מלשון ימינו, מי מציג את המילה גם בכתיב חסר ניקוד, ואיזה מילון עושה "נו נו נו" לצד ערך שרוב הציבור הוגה שלא כדין. היתרונות והחסרונות של כל מילון עברי-עברי מודרני, כולל טבלת השוואה מסכמת

אנו אומרים אֶEרץ ישראל אבל חוץ לאָAרץ; אנו אוהבים כֶּEסף אבל שונאים לעבוד חינם אין כָּAסף - ריכזתי את כל הפעמים שאותה המילה באה בשתי צורות הגייה שונות

הרוב המוחלט אינו מבין ארמית אבל ממשיך לומר קדיש בארמית, לכתוב את הכתובּה בארמית ולשיר "הא לחמא עניא" מבלי שהוא באמת מבין מה הוא אומר. כדי לשנות את המצב תמצאו כאן תרגומים עבריים לטקסטים ארמיים מוכּרים. "עברי, דבר עברית" גרסת תשע"ט-2018

לאחר מספר שנות התלבטות החליט ירעם אטיה לעשות מעשה וצעד קוממיות למשרד הפנים. התוצאה: טור ראשון מאת ירעם נתניהו

איגדתי את כל כתבי העת העבריים העוסקים בלשון העברית. כאן תכירו את כתבי העת השונים, תמצאו פרטים כיצד להפוך למנויים וגם תדעו מהן העלויות כספיות - פרטים בסיסיים שעל פי רוב לא תמצאו באתרים של ההוצאות, וחבל

בניגוד לדבר תורה רגיל שברגע אפשר למצוא באין-סוף ספרים ואתרי אינטרנט, להכין דבר תורה לשוני מקורי כרוך במאמץ רב ואין הרבה ספרים ש"עושים בשבילנו את העבודה". לשם כך כינסתי את כל הספרים, האתרים ואפילו הסרטונים שכבר עשו בשבילנו את העבודה. מיוחד לרגל התחלת התורה מבראשית