קטגוריה הסכת-פודקאסט

עברית במבטא מרוקאי, עברית במבטא תימני, עברית במבטא רוסי ועוד – מסע בין עדות ומבטאים בישראל, ומה מאפיין כל מבטא ומבטא

אוצר מילים, מין דקדוקי ומבנים תחביריים – תכירו את העברית המשוערת בימי הביניים: כותבים בעברית אבל חושבים בערבית, ויש לכך השפעות על העברית, כולל על עברית ימינו!

לא מקובל עליי, ברוך ה', ביוף – מבחינת המיעוט הערבי בארץ, העברית הקטנה שלנו היא השפה הגדולה, ולכן בפועל משפיעה על הערבית גם באוצר המילים וגם בביטויים. ומה חושבים על כך הערבים ברחבי העולם?

בן יהודה ראה בה שפה אחות שאפשר לחדש בה מילים, ז'בוטינסקי ואחד העם לא הסכימו עימו, אבל הערבית לא שאלה איש והשפיעה על העברית במגוון תחומים. שיחה על ההשפעה מימי הביניים ועד ימינו: ביטויים שאולים (יצאת גבר!), "גיור" מילים (התבאס, לכייף) ועוד הפתעות

לימדו אתכם ש"אתה" משמש רק לנוכח זכר? תחשבו שוב. בפרק תכירו "אתה" בפנייה של אישה לאישה גם בדיון בנושאים נשיים, "אתה" שאינו פונה למי שמולי אלא למישהו כללי, וגם כמה מילים על העברית המאתגרת של מרב מיכאלי

"בקיצור" שאינו מקצר שום דבר, "טוב" שאנו אומרים דווקא כשאנחנו איננו מסכימים, "בוא" שאינו בקשה שמישהו באמת יבוא אליי – פרק על סַמָנֵי שיח: מה תפקידם, מתי משתמשים בהם ולמה לא כדאי להתעצבן על "כזה כאילו" בשיח דבור

מאחורי הקלעים של כללי הכתיב חסר הניקוד: ההחלטה לכתוב צוהריים בוי"ו, אימא ביו"ד, ההבדל המבלבל בין כל־ ובין הכול, למה נכון לקבוע כללים אחידים לכתיב, ומדוע כלליים שנועדו לציבור הרחב מחייבים ידע בניקוד – יֶדע שאין לרוב הציבור

בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל מקורן עתיק יומין, כמו חשמל ומרגמה. בפרק שהוקלט בפני קהל תגלו מה משמעותן בתנ"ך, אילו תמורות ושינויים חלו במילים עד משמעותן בימינו ואיך קרה אותו שינוי או התרחבות במשמעות

אין נביא בעירו, מלח הארץ, חמור נושא ספרים – אלה ביטויים ופתגמים מהנצרות ומהאסלאם ש"גוירו" לעברית. בפרק (שהוקלט בפני קהל) תגלו איך זה קרה, מדוע איננו מרגישים בזרותם ואילו עוד ביטויים ופתגמים חדרו לעברית משפות זרות

המילים הראשונות שכל תינוק לומד – אימא ואבא – מקורן בארמית. איך זה קרה, מה לא בסדר בצירוף "מחד גיסא ומאידך" והיכן עד היום אנשים מדברים ארמית