קטגוריה הסכת-פודקאסט

כמה שפות יש בעולם, מדוע בכל שבועיים נכחדת שפה מן העולם(!) והאם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג – מסע לשוני מסביב לעולם ובו תכירו מילים שלא ידעתם שאתם צריכים, מה המילה הכי בין-לאומית היום ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך

יועץ הלשון המיתולוגי של צה"ל מספר על השינויים שחולל בעולם הלשון בצבא: שינוי הכתיב במצבות ובשלט בכניסה לקריה, על טעויות ההגייה בתפילת אל מלא רחמים, על המילון הצבאי שכתב, וכיצד פעל כשאמרו לו שהוא "מבזבז את כספי הצבא על שטויות"

הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא: וַיְדַבֵּר במובן דיבר, יָשִׁיר במובן שר, כולל הסבר על נקודות מבט שונות על "זמנים" והסבר מדוע הצורה "אהבתי" במובן "אני אוהב" כשרה למהדרין

מפתיע: במסורות העדות אין הקפדה על כל כללי הדגשים בבג"ד כפ"ת, יש בסיס להגיות שהיום נחשבות לא תקניות, ויש 3 מסורות הגייה למילה "אמתלה" – על הכוח הגדול של מסורת ההגייה שבעל פה והשפעתן על התקן בעברית ימינו

הוא חתום על כמה דברים מעניינים בתחום העברית: הוא ממקימי המוסד שלימים יהיה האקדמיה ללשון והמוסד שלימים יהיה האונ' העברית, הוא הקים גן ילדים שידברו בו רק בעברית, הוא כתב ספרי לימוד בעברית למורים והפך את העברית לשפת ההוראה, היה לו תפקיד בולט ב"מלחמת השפות" והוא גם חידש מילים בעברית (נדיר, בדיחה, מצלמה)

"עברית קשה שפה" – אמת או בדיה, למה ברמת המתחילים נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, ומה הנושא הלשוני שהכי קשה לתלמידים לקלוט – פרק מיוחד שכולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה

על גישתו של הרב קוק לעברית: ערך לאומי או אמצעי לדבר נעלה יותר, האם בשיעוריו הוא דיבר בעברית או ביידיש והאם הוא חידש מילים בעברית, וגם: האם תמיד הוא כתב בניסוחים פתלתלים ומורכבים וגם דיבר ככה? – על גישתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשפה העברית

האם צריך לתאר מחדש את העברית בגלל המגילות, מה תרומתן הגדולה למחקר העברית, ועל התרומה שיש למגילות בהכרת מסורות ההגייה שלא הכרנו