האם מעצבן אותה כשאומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה", מה בדיוק עושה יועץ לשון ולמה צריך אותו, למה בפרסומות ובחדשות יש "עברית מוזרה" כמו בננה וכתבתם במלרע, ולמה יש לה מקלט רדיו גם באמבטיה. קולולושה בפרק מיוחד שהוקלט בפני קהל
מה היא עשתה כשבאמצע התרגום הסימולטני נכנס עכבר לתא שלה, מה עושים כשהדובר מדבר מהר, והאם היא מצנזרת מילים קשות, גזעניות או קללות? שיחה מלאת חיים וסיפורים עם המתורגמנית אלה בר אילן שגם תרגמה לביל קלינטון ולברברה סטרייסנד
נכון שכשכותבים ב-word לפעמים יש קו אדום תחת המילה? זה בגללו. נכון שאתם נעזרים במורפיקס או ברב מילים? זה בזכותו. שיחה עם המוח הגאוני שמאחורי מילון רב מילים ופרויקט השו"ת
הרוסית שאלה מאיתנו אותיות לכתב שלה, אבל אנו שאלנו ממנה הרבה יותר – מילים, ביטויים, סיומות, ואפילו מבנים תחביריים שהיום נשמעים לנו טבעיים לחלוטין אבל הם מבית היוצר של אימא רוסית, כמו ילדים זה שמחה וספרים זה סטימצקי
למה יש מין דקדוקי למילים שאין בהן מין אמיתי, כמו שולחן? האם תמיד החלוקה היא לזכר ונקבה או שיש חלוקות אחרות? האם יש שפות שבהן ברירת המחדל היא נקבה ולא זכר והאם מעמד האישה מושפע מכך? על זאת ועוד בשיחה מיוחדת עם מי שגילתה חוקיות מעניינת בתחום המין הדקדוקי
היא לא רק דיבבה אלא היא גם חתומה על תרגום הסרטים והשירים הקלסיים של דיסני (מלך האריות, אלדין, בת הים הקטנה), על תרגום הסדרות שגדלנו עליהן (רחוב סומסום, כוח המחץ, שאלתיאל קוואק) ועל הפתיחים שכל אחד יודע לזמזם (דרדסים, החיים, אלף ואחת אמריקות). לרגל יום הולדתה ה-87 שיחול השבוע, שוחחתי עם שפרירה על תהליך העבודה מול דיסני, על ההקפדה על עברית תקינה וגבוהה בתוכן המיועד בעיקר לילדים, ומה היא חושבת על "הלייב אקשן" החדשים של דיסני כולל מלך האריות החדש
הפתעה: כל שמות החודשים העבריים בעצם אינם עבריים במקור, שם החודש הוא "מרחשוון" ולא "חשוון" ואינו קשור למשהו שאינו מתוק או לאדון, ואברהם אבינו לא דיבר עברית. פרק מיוחד על ההשפעה של אחת השפות העתיקות בעולם על העברית – השפעה שיש לה השלכות גם לעברית בת ימינו
כולנו מכירים אותו כפרשן, אבל תתפלאו לדעת שהוא גם היה בלשן. ולא סתם בלשן – הוא חידש מילים, תרם תרומה עצומה בתחום המילונאות והיה בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, מקורית ועצמאית. שיחה מרתקת עם מי שגילה את שיטתו הלשונית של רש"י והופתע בעצמו מהגילוי המסעיר שלו
סקירה היסטורית מרתקת של הגישות שונות בימי הביניים בנושא השורשים בעברית – האם יש מילים בעלות שורש אחד, מה ההיגיון של השיטה הזו (ויש היגיון), מי אחראי לכך שעד היום אנו לומדים שיש שלוש אותיות שורש, ולמה בחרו בצורה המסובכת פ-ע-ל לתיאור התבניות בעברית
לְמה הכוונה "שנת תרפפ"ו" אם תרפפ"ו לא הייתה מזמן כל כך, מי באמת המציא את השם חנוכייה, ומדוע מילון אבן שושן טועה כשהוא כותב שמקור המילה "פיתה" הוא ארמי – כל זאת ועוד בפרק שעוסק בלאדינו: ההיסטוריה שלה, מילים שחדרו לעברית בהשפעתה ועל החלטת ממשלת ספרד להקים פה בישראל את האקדמיה ללשון הלאדינו
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑