טֶבֶע שֵני

מה הקשר בין טב"ע במובן שקיעה למילים טבעת, מטבע וטֶבַע, הן במשמעות העולם והסביבה (חיק הטבע) והן במשמעות אופי ותכונה (טבעו של האדם)? על גלגולי השורש טב"ע

הפוך על הפוך

יכול להיות שאותה מילה תציין דבר והיפוכו? זה נדיר, אבל קורה, כגון במילים לאַבֵּק ולדַשֵּׁן. על כך ועל ההבדל בין לְהַשְׁרִישׁ ובין לְשָׁרֵש, לְהַבְעִיר ובין לְבַעֵר בפינתנו הפעם

החליף צְבעים

ירקרק, אדמדם – היום אנו מבינים שהכוונה לפחות ירוק ולפחות אדום. אבל האם כך המשמעות גם במקרא או שבדיוק ההפך – חזק יותר מירוק וחזק יותר מאדום?

דמוי פרוָוה

בבית המקדש הייתה לשכה ששמה לשכת הפרוָוה. לא, לא מכרו שם פרוות, אבל כן מלחו שם את עורות הקרבנות. על גלגולי המילה פרוָוה

גרעין העניין

חידה: מה יש בתוך הזית – גרעין או גלעין? ובתוך הענב? כאן תקראו על ההבדל בין המילים: גרעין, גלעין, חרצן, זרע

ההר הוליד שרץ

"האישה הזאת משריצה ילדים" – היום המשפט נשמע מוזר כי אנו רגילים שמשריצה נאמר רק על בעלי חיים, אבל בתנ"ך משריצה עולה גם על בני אדם. כאן נדבר על ההבדל בין משריצה, ממליטה, מולידה ומטילה, למִן המקרא ועד היום

במלוא העין

איבר קטן יש בו באדם, אבל שמו מלא עושר לשוני: גם איבר ראיה, גם חור או טבעת, גם מקור מים, גם משטח או מראֶה, גם לשקול בדיוק וגם לעיין בספר, ואפילו להיות עוין כלפי מישהו * על גלגולי ההוראה של מילה עין

קִרבת משפחה

מה משותף לאחיה השילוני, רבי מאיר בעל הנס, בנימין נתניהו ושמעון פרס? על התפתחות שמות המשפחה בהיסטוריה היהודית

הבה נגילה!

העברית המקראית שונה מהעברית שבפינו. בלשון המקרא השתמשו גם בצורות מיוחדות כדי לציין פעולות בזמן עתיד או בציווי, ומעט מהצורות האלה השתמרו בשירה של היום, כגון הָבָה נָגִילָה (=הַב, נָגִיל), כל שנבקש לוּ יְהִי (=יהיה)

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑