עברית. לשון. שפה

קטגוריה תחום גאוגרפיה

פותחים שולחן

מספרים שכיוון שלסופרת ג'יי-קיי רולינג לא היה כסף לקנות מחברות, היא כתבה את ספרי הארי פוטר על גבי מטפחות זולות, ומאז היא קוטפת את המיליונים. זו אגדה, ומנגד המציאות מעידה שבימי הביניים ציירו מפות גאוגרפיות על גבי מטפחות ומאז קיבלו המפות את השֵׁם שלהן

ערבית לדוברי עברית

"היפה והחנון", "אתר וואלה", "חָסָקֶה חָסָקֶה בלי סיפון ומעקה". השפעות השפה הערבית על העברית

עלֵה ארצה וקח ימינה

הוא עלה לארץ והיא עלתה ארצה. הוא נסע לצפון והיא נסעה צפונה. מה ההבדל בין שתי הצורות? כיצד יש לומר: נסעתי בארה שבע או באר שבעה נסעתי תל אביבה או תלה אביב? ואיך כל זה קשור למה שאנו אומרים גם היום בדיבור היום-יומי שלנו – הביתה, ימינה, החוצה

על הקַרְטוֹגְרַפְיָה של הטוֹפּוֹגְרַפְיָה

כמו האוויר, המלפפון והכרוב גם הקַרְטוֹגְרַפְיָה והטוֹפּוֹגְרַפְיָה הן מילים שחדרו לעברית בהשפעת היוונית. כיצד ומדוע?

המהפכה הצרפתית

"תקופת הסֵזוֹן", "אוכל גורמה", "קורקינט חשמלי". השפעות השפה הצרפתית על העברית

הכשרת קרקע

רוב האנשים הוגים המילה "קרקע" בהטעמה מלעילית ולא מלרעית, אפילו שהתקן בעברית הוא להגות במלרע. כך קרה לעוד מילים הדומות לקרקע, כגון "אמצע", "אצבע". למה?

דריכה במקום

הידעתם שהשם אתא בעיר קריית אתא הוא ראשי תיבות? כך גם קיבוץ ברקאי, קיבוץ דורות וקיבוץ יפתח, וכך גם שמות מושבים וכפרים ומקומות שנציין כאן ונסביר את פירושם

דע את מקומך!

חורמה, עמק השווה, עמק הבכא – יש להניח ששמות המקומות הללו מוכרים לכם, אבל לא כשמות מקומות אלא כחלק מניב או מצירוף. על ניבים שבמקור המקראי משמעותם ציון מקום, אבל במשך הזמן הם איבדו את משמעם זה והפכו לשמש בהשאלות שונות

אני הולך לבית שָׁן

גרי אקשטיין שר "אני הולך לבֵית שְׁאָן", אבל לוּ הוא היה שָׁר בתקופת המקרא ייתכן שהיה שר "אני הולך לבית שָׁן" ואיך זה קשור לסיבה שבלשון ימינו יש שאומרים רוּבֵן במקום רְאוּבֵן?

איפה אתם גרים?

שׁדרות ממוקמת בדרום הארץ או שׂדרות? ומי ממוקמת בצפון – יסוֹד המעלֶה או יסוּד המעלָה? והאם חוּלון או חוֹלון ממוקמת במרכז הארץ? על שמות מקומות, שכונות ואפילו ערים שנֶהגים שלא על פי התקן בעברית

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2023 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑