עברית. לשון. שפה

קטגוריה פינות לשון

שנת תשע"א הוכרזה כשנת העברית. משרד החינוך הכריז על "מילה ברגע" וביקש כי המורים יפתחו את יום הלימודים במשך כ-5 דקות על מילה מהשפה העברית או טעות לשונית נפוצה. המשרד ביקש זאת מכל המורים, גם אם אינם מורים ללשון.
כדי לסייע למורים כתבתי פינות לשון בתחומי דעת שונים: מתמטיקה, מקרא, מדעים, אזרחות, היסטוריה, גאוגרפיה. הפינות עלו לאתר מטח, ואני מציגם גם כאן.

מתא – על מקור המילה

מה מקור המילה הארמית מתא (עיר) וגל על המילה מתים במובן אנשים ועל הקשר שלה לשמות מתושלח, מתושאל

על "חצי שש" ועל חגר/חרג

"חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם" – הסבר על הצורה, וגם הסבר על ויחרגו בפסוק בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם

למה איתי, עימי (ביחיד) אבל עליי, תחתיי (ברבים)?

הסבר על נטיות מילות היחס – חלק נוטות בדרך היחיד (את, עם, אצל) וחל בדרך הרבים (אליי, אליך). וגם: על מקור השם סיסרא

נְדָנָהּ – מהי צורת הנפרד?

על הבעייתית שאין מסורה לפיוט ואין מסורת ניקוד אחת המקובלת על הכול

על השם חנא או חנה כשם של גבר

רבה בר בר חנה – שם של בן או של בת? וגם על מסורות ההגייה השונות של חנא ושל חנה והקשר לשם חנן

רוח וריח – יש קשר?

גלו אם יש קשר בין: השכים ושכם; צואה ויציאה; פרש=פסולת ופרש=הבדיל; וגם: על משמעות המילה מצה ועל הגיית המילה יתר

על אָזְלַת – משמעות והגייה

על המשמעות המקורית של אזלת ומה קרה לה בעברית ימינו

והנבואה עודד הנביא

על שימוש מועט בצורת הנפרד במקום צורת הנסמך בצירוף סמיכות

תָּעָבְדֵם – על הצורה הקשה הזו

הסבר מדוע תָּעָבְדֵם ולא הצורה הרגילה תַּעַבְדֵם

"מְקום אשר" – על סמיכות מיוחדת

על ניקוד כ' הדמיון בפתח לעומת בשווא (צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרח, לעומת ההמשך: כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה) ועל ניקוד בסמיכות כשלכאורה אין כזו, כמו בִּמְקום ש-, אַחַד מ-

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑