כוחם התחבירי-פיסוקי של טעמי המקרא השונים
הממצאים מפתיעים: "רוב המזרחים שאינם יוצאי ספרד מימשו את הדגש החזק כמכפל ורוב המזרחים מיוצאי ספרד, בעיקר דוברי לאדינו, לא הגו מכפל"
סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן – קשיים אחדים בהצעת הסבר לפסוק, וגם: וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ – על ההסבר של "תריד"
על הצורה עולתה ועל כיוון דיפתונג
גלו אם יש קשר בין צפרא (בוקר בארמית) ובין ציפור או צופר
מה הקשר בין עמוד ובין עמוד השחר והאם יש קשר בין דמים=כסף ובין דם
בביטוי "אור לארבעה עשר" אור=לילה, אבל מה הסיבה לכך? נוסף על ההסבר שמופיע בגמרא, המחקר מציע עוד שתי אפשרויות אחרות לחלוטין
בתנ"ך מופיע "בא השמש" – גלו לאן היא באה ומה הכוונה "בא אורך"
על ההיסטוריה של המילה חידקל ועל המקור של המילה דקל
וגם על היידוע "הקדשים", על הקמץ במילים "קבה לי" ו"ארה לי" ועל מהות המתג (געיא) ואם יש בו משום עדות לשאלת קמץ גדול או קמץ רחב
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑