קטגוריה בלוג
רק לפני כמה חודשים ראיינתי את פרופ' יעקב שויקה לקולולושה, וזה היה הריאיון האחרון שלו. העליתי על הכתב כמה רגעים מאחורי הקלעים
כדי לדעת מה הצורה הנכונה קיבצתי את הכללים בטבלה המציגה את הצורות בלשון המקרא, בלשון חז"ל ואת החלטת האקדמיה ללשון
מלקחיים – זכר או נקבה? יום ההולדת הזה או הזאת? אופניים חשמליים או חשמליות? סיכום כל הטעויות הרווחות בציבור בשאלת זכר או נקבה, כולל טיפים לזכור
בדר"כ כשמנקדים לא מוסיפים שווא בסוף המילה, למעט בשלושה מקרים: בכ"ף סופית, כשיש שני שוואים נחים בסוף המילה וכשיש תי"ו דגושה בסוף המילה. מה הסיבה? גלו כאן
מהי הרשומה הנצפית ביותר (כ-30,000 צפיות!), איזה פרק בקולולושה המואזן ביותר, כמה אנשים ברשימת התפוצה שלי – סיכום אישי לרגל יום הולדת שנתיים לאתר
מה הכלל: מתי את מה שסופרים אומרים ברבים ומתי ביחיד? לפניכם דוגמות מהמקרא, כלל האקדמיה ללשון וגם חידוד של הכלל שעוסק במשפט בכותרת
שנים שאני יועץ לשון בהתנדבות לזמרים, וכדי להעלות את המוּדעות לנושא אני מציג כאן כמה אלבומים שעברו ייעוץ שלי והזמרים גם טרחו להודות לי על כך. מכירים זמר שרוצה להוציא אלבום? הפנו אותו אליי
מה הטלפונים החכמים, וואטאספ, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, אמוג'ים־פרצופונים ועוד – כל הטכנולוגיה הזו – עושה, עשתה ותעשה לעברית? האם היא משנה אותה, ואם כן, כיצד?
"אַת" לזכר, "הוא" לנקבה, ו"הן" לזכרים? כן, כאן תגלו את כל הצורות המיוחדות שיש בעברית של לשון המקרא ולשון חכמים בכינויי הגוף הפרודים: אילו צורות נעלמו ואילו נוצרו, וכמה צורות יש ל"אנחנו" (רמז: עוד שלוש!)
הָיֹה היה (שרבים כותבים "היו היה"), הנץ החמה (ולא "נץ החמה") – הסבר על הצורה המסתורית והנדירה המכונה "מקור מוחלט" וגם דוגמות לשימוש בה בלשון ימינו
