קטגוריה תחום מקרא

הוא עלה לארץ והיא עלתה ארצה. הוא נסע לצפון והיא נסעה צפונה. מה ההבדל בין שתי הצורות? כיצד יש לומר: נסעתי בארה שבע או באר שבעה נסעתי תל אביבה או תלה אביב? ואיך כל זה קשור למה שאנו אומרים גם היום בדיבור היום-יומי שלנו – הביתה, ימינה, החוצה

חורמה, עמק השווה, עמק הבכא – יש להניח ששמות המקומות הללו מוכרים לכם, אבל לא כשמות מקומות אלא כחלק מניב או מצירוף. על ניבים שבמקור המקראי משמעותם ציון מקום, אבל במשך הזמן הם איבדו את משמעם זה והפכו לשמש בהשאלות שונות

אחד משמותיה של ארץ ישראל הוא ארץ זבת חלב ודבש. מה פירוש השם ומה הכוונה דבש – דבש דבורים או משהו אחר?

לפני שאתם מתמוגגים מהאנגלית, מתפעלים מהספרדית ומתרשמים עמוקות מהצרפתית, כדאי שתכירו את הגאונות שבעברית, גאוניות שכמעט ואין שני לה

תתפלאו, אבל במקרא כשכתוב דֶּגֶל כלל לא בטוח שהכוונה לאותה יריעת בד המתבדרת ברוח והמשמשת סמל למדינות שונות. אז למה כן הכוונה?

מה פירוש צבי בשם ארץ הצבי? מדוע דווקא הצבי נבחר לסַמֵל את ארץ ישראל? והאם באמת יש קשר בין הצבי של רשות הדואר ובין הצבי שבמקרא?

מוזר לומר אותו דבר פעמיים ברציפות, נכון? אבל זה בדיוק מה שאנו עושים בצירופים כמו אוי ואבוי, תם ונשלם, בראש ובראשונה. כבר במקרא התופעה הזו מצויה, כגון מטר-גשם, עב-הענן ואש-להבה