הוא חתום על כמה דברים מעניינים בתחום העברית: הוא ממקימי המוסד שלימים יהיה האקדמיה ללשון והמוסד שלימים יהיה האונ' העברית, הוא הקים גן ילדים שידברו בו רק בעברית, הוא כתב ספרי לימוד בעברית למורים והפך את העברית לשפת ההוראה, היה לו תפקיד בולט ב"מלחמת השפות" והוא גם חידש מילים בעברית (נדיר, בדיחה, מצלמה)
"שעון לשון" הוא שעון קיר ייחודי שמציג חידות לשון שמציינות את השעה. זה שעון קיר אמיתי המיוצר בישראל. השעון מלווה גם בפעילות מיוחדת לכיתה. וכעת לרגל שבוע העברית: 10% הנחה
על כללים מתים בעברית, כמו "שווא נע בראש מילה הוא נע" או המלרעיות של "ארבע" ז"ל, ואעפ"כ המורים ללשון "ממשיכים להתעסק ברצינות וביסודיות עם הגוויות האלה, כאילו לא בבית הספר הם עובדים, אלא במכון הפתולוגי באבו כביר. מה זה אם לא נֶקרופיליה?" – טור אורח מאת ד"ר רינה ברוך, מתרגמת ועורכת לשון
מה גורם לרבים להגיד "לא יאומן כי יסופר" במקום "לא ייאמן כי יסופר", ומדוע אומרים "מאכלות אסורות" ולא "מאכלים אסורים" * על תופעת הגרירה
הספר עוסק בלשון צה"ל בשנים התש"ם-התשע"ד (2014-1980) במגוון תחומים: שירוש שיבושים מלשון צה"ל, לשון צה"ל באמצעי התקשורת, המינוח בצה"ל, כיתובי ההנצחה ועוד. את הספר כתב מי שהיה עורך הלשון של צה"ל
איך הבינה המלאכותית משפיעה על השפה העברית ועל מערכת החינוך בתחום, מה הקשיים המרכזיים שלה בשפה העברית דווקא, ואיך אתם יכולים לסייע לה כדי להשתפר בממשק העברית
יועצת הלשון המיתולוגית (רשות השידור, קול ישראל, התאגיד) חוגגת גבורות, והינה לכם האירוע המלא, ובו הצצה לעבודה שלה במהלך השנים, כולל ראיונות עם עורכים, כתבים וקריינים שעבדו עימה ושעובדים עימה
לקראת השנה החדשה קבלו שלל קישורים להצטרפות לרשימות תפוצה וקבוצות גוגל הקשורות לעולם הלשון: רשימת התפוצה של רוביק, של רב מילים, של האקדמיה ללשון ושל קבוצות שונות העוסקות בהגייה, בגיזרון-אטימולוגיה, בדקדוק ועוד
"עברית קשה שפה" – אמת או בדיה, למה ברמת המתחילים נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, ומה הנושא הלשוני שהכי קשה לתלמידים לקלוט – פרק מיוחד שכולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה
מדוע השופר נקרא יובל, מהי צפיחית בדבש ומאיזו שפה שאלנו את שם החודש תשרי? סרטון משעשע לראש השנה בדגש על השפה העברית – אוצר מילים, תקינות, ניבים, פתגמים ועוד
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑