"בעלי מלשון בעלות, ואני לא הרכוש שלו" – טענה זו שומעים מנשים מסוימות בשנים האחרונות, בלי להביא בחשבון שגם לצמחונים יש מטבח, והוא קשור למילה טבח, ושגם מי שאינו מאמין באסטרולוגיה מאחל "מזל טוב". קצת על אובדן המשמעות המקורית של מילים שכולנו משתמשים בהן היום בלי לחשוב על המשמעות המקורית שעלולה להפריע לאנשים מסוימים
איך בנו של המן הרשע הפך כינוי לעני, ומהי המילה שרבים מתבלבלים בה בשיר פורים ידוע? * פורים שמח!
כמה שפות יש בעולם, מדוע בכל שבועיים נכחדת שפה מן העולם(!) והאם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג – מסע לשוני מסביב לעולם ובו תכירו מילים שלא ידעתם שאתם צריכים, מה המילה הכי בין-לאומית היום ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך
בהשתלמות אחת של כשעה ורבע-וחצי בזום תכירו את כללי הכתיב חסר הניקוד ואיך כותבים: צוהוריים/צהריים, מצויין/מצוין, הייתה/היתה, והכול בליווי כולל דוגמות משעשעות. מספר המקומות מוגבל, מהרו להירשם
ניתוח לשוני של כל הפסוקים מההפטרות על סדר פרשת השבוע – עבודת נמלים לשונית מרשימה ומושקעת
יועץ הלשון המיתולוגי של צה"ל מספר על השינויים שחולל בעולם הלשון בצבא: שינוי הכתיב במצבות ובשלט בכניסה לקריה, על טעויות ההגייה בתפילת אל מלא רחמים, על המילון הצבאי שכתב, וכיצד פעל כשאמרו לו שהוא "מבזבז את כספי הצבא על שטויות"
האם יש הבדל בין המילה עץ למילה אילן? פרי המקרה – באיזה פרי מדובר? ואיך צריך לפנות לשדה? * לכבוד ט"ו בשבט: כמה מילים מלבלבות
הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא: וַיְדַבֵּר במובן דיבר, יָשִׁיר במובן שר, כולל הסבר על נקודות מבט שונות על "זמנים" והסבר מדוע הצורה "אהבתי" במובן "אני אוהב" כשרה למהדרין
מי המציא את האל"ף-בי"ת, האם במקרה שמות האותיות בעברית דומים לשמות ביוונית (אלפא, ביתא, גמא וכו') ואיך התפתח הכתב מכתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? פרק שעוסק בכתב העברי הקדום והשתלשלותו עד ימינו אנו
האם בן יהודה היה שמח על רמת העברית בארץ, מה הדבר שאמרו כבר בימי הביניים על רמת העברית (וזה יפתיע אתכם, מה הסלנג תורם לעברית ומה הסיפור של הצורה ראשת העיר
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑