ממה הושפע הרמב"ן יותר – מלשון המקרא או מלשון חז"ל, מה יחסו של הרמב"ן לארמית, כיצד השפיעה הערבית על לשונו, ואילו מילים בעברית הוא חידש
חדש: שני ספריו של אברהם שטאל "מוצא המילים" ו"מוצא השמות" עלו בפעם הראשונה בגרסה מקוונת
שלושה אתרים כתבו על המעבר שלי לערוץ 14 בתפקיד יועץ הלשון של הערוץ – אייס, כיפה וסרוגים
למה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית, כיצד מפסקים בשפה חזותית ואיך גבות העיניים תורמות לעניין, וגם: מה אפשר ללמוד על שפת הסימנים מסיפור זהבה ושלושת הדובים
ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ, ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים
תכירו את אחת התופעות המרתקות בעברית: "הגזירה לאחור". התופעה אחראית למילים חדשות שנוצרו בעברית וגם לחריגות בתקן – כך נולדו המילים: עוגייה, גחל, עיירה וגרוטאה
האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת
איך במקורות אומרים: שירותים, ישבן, להשתין, ואיך נקראים איברי המין של הגבר ושל האישה? סקירה מיוחדת של מילים "גסות" (עדינות/רגישות) ושל "לשון נקייה" בלשון המקרא ובלשון חז"ל, כולל אישוש לדברי הרמב"ם על הסיבה שהעברית נקראת "לשון הקודש"
יש כמה מסקנות מפתיעות מאוד בפרק: השימוש הדל באימוג'ים (פרצופונים), שימוש מועט בסלנג ובעברית נמוכה, וגם פנייה רבה יחסית להיגיון ולא רק לרגש. פרק "קולולושה חי" מיוחד בנושא עולם התגוביות
מה ההבדל בין גילים וגילאים, כדי ועל מנת, מתברר ומסתבר, וגם: אתם בעד או נגד הרפורמה ולמה אין מי שמחליט היום – חלק אחרון בסדרת הטיפים
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑