איך אידאולוג כמוהו הציע לכתוב את העברית באותיות לטיניות, באילו נושאים הוא חלק על בן-יהודה, על תרגיל ההגייה שכתב לשחקני הבימה, ומה הסיבה שהפסדנו איש לשון כמוהו – על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית
צרוד, פוחלץ, סחוס ואפילו פין – מילים שנוצרו בשל טעות בקריאה שגררה טעות בהעתקה ומכאן ל"שגיאת כתיב"
האם מתישהו ייגמרו לי הרעיונות לסרטוני לשון, מהי עברית בשבילי ובמה אני מקנא באקדמיה ללשון – השתתפתי בכינוס בין-לאומי בנושא "משפיענים בתחום השפה" לצד כותב הסרטונים של האקדמיה ללשון
ממה הושפע הרמב"ן יותר – מלשון המקרא או מלשון חז"ל, מה יחסו של הרמב"ן לארמית, כיצד השפיעה הערבית על לשונו, ואילו מילים בעברית הוא חידש
חדש: שני ספריו של אברהם שטאל "מוצא המילים" ו"מוצא השמות" עלו בפעם הראשונה בגרסה מקוונת
שלושה אתרים כתבו על המעבר שלי לערוץ 14 בתפקיד יועץ הלשון של הערוץ – אייס, כיפה וסרוגים
למה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית, כיצד מפסקים בשפה חזותית ואיך גבות העיניים תורמות לעניין, וגם: מה אפשר ללמוד על שפת הסימנים מסיפור זהבה ושלושת הדובים
ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ, ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים
תכירו את אחת התופעות המרתקות בעברית: "הגזירה לאחור". התופעה אחראית למילים חדשות שנוצרו בעברית וגם לחריגות בתקן – כך נולדו המילים: עוגייה, גחל, עיירה וגרוטאה
האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑