לשוניאדה

עברית. לשון. שפה

עמוד 13 מתוך 86

פרק 61: הכול על שפת הסימנים הישראלית / יהונתן שיוביץ

למה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית, כיצד מפסקים בשפה חזותית ואיך גבות העיניים תורמות לעניין, וגם: מה אפשר ללמוד על שפת הסימנים מסיפור זהבה ושלושת הדובים

פרק 60: זה מחותך, ביצות, נתנתי – "שגיאות" לשון של ילדים / פרופ' דורית רביד

ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ, ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים

שוקו ולחמנית – על תופעת הגזירה לאחור

תכירו את אחת התופעות המרתקות בעברית: "הגזירה לאחור". התופעה אחראית למילים חדשות שנוצרו בעברית וגם לחריגות בתקן – כך נולדו המילים: עוגייה, גחל, עיירה וגרוטאה

פרק 59: מסתורין-סתר, כלב-לב: על קשר מטעה בין מילים / ד"ר גבריאל בירנבאום

האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת

מילים "עדינות" במקורות

איך במקורות אומרים: שירותים, ישבן, להשתין, ואיך נקראים איברי המין של הגבר ושל האישה? סקירה מיוחדת של מילים "גסות" (עדינות/רגישות) ושל "לשון נקייה" בלשון המקרא ובלשון חז"ל, כולל אישוש לדברי הרמב"ם על הסיבה שהעברית נקראת "לשון הקודש"

פרק 58: לשון הטוקבקים – איך מעבירים מסר במילה אחת? / ד"ר הילה שובלי-פולק

יש כמה מסקנות מפתיעות מאוד בפרק: השימוש הדל באימוג'ים (פרצופונים), שימוש מועט בסלנג ובעברית נמוכה, וגם פנייה רבה יחסית להיגיון ולא רק לרגש. פרק "קולולושה חי" מיוחד בנושא עולם התגוביות

גזרו ושמרו: טיפים לכותבים המתחילים (ג)

מה ההבדל בין גילים וגילאים, כדי ועל מנת, מתברר ומסתבר, וגם: אתם בעד או נגד הרפורמה ולמה אין מי שמחליט היום – חלק אחרון בסדרת הטיפים

גזרו ושמרו: טיפים לכותבים המתחילים (ב)

מה סדר המילים הנכון במשפט: "אתמול הודיע ראש הממשלה" או "אתמול ראש הממשלה הודיע", וכן: על צורות מוכלאות, וגם: היות ש- או היות ו-, מאחר ש- או מאחר ו-

גזרו ושמרו: טיפים לכותבים המתחילים (א)

כמה דברים שכדאי לכל כותב ובטח לעורך לשון לדעת: על זה שאינו זה, באילו מילים או צורות שנחשבות גבוהות עדיף שלא להשתמש, וכיצד עדיף להתנסח במקום "בנוסף"

"קולולושה" פרק 57: האם עברית ימינו פוגעת בקדושת העברית? / ד"ר גבריאל בירנבאום

תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑